היי, אני שואלת את זה בעקבות המון שאלות שעולות באתר וגם על סמך היחסים שלי עם בן זוגי.
תמיד חייבת להיות עוינות בן החבר להורים של החברה ולהיפך?
אני עם בן זוגי שנה וחצי, איכשהו תמיד אבא שלי צריך לעקוץ אותו, כאילו זה מעלה את הגבריות שלו או ציניות (הוא ציני כלפי כולם).
וכשאני באתי לבן זוגי לראשונה אני זוכרת שההורים שלו לא אמרו לי מילה! ואח"כ בדיעבד גיליתי שמכעיס אותם שאין לי אוטו ושהוא תמיד עושה את הנסיעות. והם תמיד קרים, פעם אחת חיכיתי לו בחוץ בחושך ואביו עבר לידי ואפילו שלום לא אמר ורק אחר כך בפנים שאל אותו למה אני בחוץ.
היה לנו פיצוץ ענק כשתכננו להפגיש הורים והוריו סרבו, מאז גם ההורים שלי חוששים לעתיד שלנו.
ודווקא הוא בגדול הסתדר תמיד עם ההורים, תמיד היה יושב ואוכל איתנו צהריים וערב, מספר דברים, ובחודשים האחרונים נהיה מריר, לא רוצה לדבר איתם, רוצה לעלות למעלה, מדבר בטון עצבני, גם ההורים שלי לא חפים הם כל הזמן מסתכלים על איך הוא מתלבש ועל התספורת ולא מרוצים מהתואר השני שלו (יש לציין שבעבר הם מאוד אהבו אותו אבל הם שיפוטיים ומאז הסיפור עם ההורים שלו המצב החמיר).
וגם אני לא ממש מצליחה להסתדר עם ההורים שלו, כן מתקשרת בימי הולדת וחגים אבל הייתה תקופה ארוכה שלא הסכמתי לבוא כי לא הרגשתי שאוהבים אותי (הייתי באה רק לאירועים, לא ככה סתם). לא רק זה, ההורים שלי מנסים לדחוף לחתונה וההורים שלו מנסים לדחוף שנשכור דירה ולא נתחתן בקרוב (בגלל זה לא רצו להיפגש כשבן זוגי הציע).
ויצא לי לחשוב על זה, אבא שלי תמיד שנא את ההורים של אמא שלי וההורים של אבא שלי פעם היו מדברים לא יפה לאמא שלי, יש לי חברה ששנים סבתא מצד אבא שונאת את אמא שלה, האם כולם סובלים מיחס רע של החמותחמות לעתיד? תמיד הורים מתערבים בזוגיות של ילדיהם? איך מתמודדים עם זה?
קשה להתעלם כי מה לעשות שבמדינה הזאת הדירות יקרות ומסיימים תואר לא לפני גיל 25-6? ואז נשארים בבית עוד זמן תחת ההורים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות