אני עוד מאט בת 18. ופשוט.. תיסכול ענק!
אני עברתי חיים.. וואלה קשים. קשים מידי.
באמת.. הרווחה לקחה אותי מגיל 4 מהבית. אני לא חוויתי חום או אהבה. אמא חולת נפש. אבא חולה נפש. סבתא גידלה אותי. צעקות.. מלחמות כול הזמן.. רדיפות ואין ספור בעיות!
נחשפתי בתור ילדה קטנה לדברים.. שבן אדם בן 30 לא אמור לראות אפילו.
ועדין ככה. זה 3 אחוז מחיי. וזה פשוט ענק עלי!
אני בן אדם שמח.. עוזר גם כשקשה לו ופשוט על הרגלים. כמה שרציתי לוותר לא עשיתי את זה. אבל גם אין לי מושג איך לגרום לכם להבין אותי!! פשוט אין לי כוח לכלום.
יחסית לגיל שלי.. עשיתי המון דברים בכוחות עצמי. אבל פשוט קשה לי מהכול!
אני נורא לחוצה מהשיר שלי גם. אני בסוכנות ואני משלמת לא מעט כסף. אני לא מפסיקה לשגע את המנהל שלי והאולפן והם רואים שנמעס להם. ואחרי מלחמות איתם אני חוזרת לחיים שלי שגם שם מלחמות.
הפריקה שלי. שזה מוזיקה!! האהבה שלי!
הפכה ללחץ מטורף וקשה!!
אני לא מסוגלת יותר!! דיי דיי דיי באמת.
המשפחה שלי מחרפנת אותי.. נמעס לי מסגרות כול חיי באלי רכב משלי.. דירה משלי.. לנהוג בכייף שלי. זה באמת עושה לי טוב ועברתי טסט שבוע שעבר דרך אגב. ואולפן משלי ולעשות מוזיקה ולהמשיך לכתוב והלחין ושהעולם והחיים האלה יזנקו לי!!
בגלל הכול.. לחץ ודאגה הפכו לחלק מהאופי שלי. וזה לא מפסיק!! אני רוצה פשוט ש.. די אין אין יותר מאגר לכוחות ומלחמות.
שכחתי מה השאלה שלי.. לא יודעת אולי בתוך כול המגילה הזו.
מה עושים? בבקשה תנסו להבין מה שאמרתי פה כי אני בעצמי לא זוכרת ושכחתי לכתוב מלא דברים שעלו לי.
סליחה על החפירה מראש. אני פשוט איבדתי את זה כבר. את השפיות שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות