מאז הפרידה אני מרגיש אטום, איך מתמודדים עם מצב כזה?

טוב אז ככה הסיפור שלי די מורכב ומסובך
לפני 8 חודשיים עברתי פרידה של שנתיים וחצי מבחורה שכלכך אהבתי והיא פשוט נפרדה ממני וטסה לה לח"ול וכל אחד המשיך בדרכו .
לקח לי המון זמן להתגבר על הפרידה כמעט חצי שנה שבהם טסתי לח"ול וחזרתי בעקבות דיכאון רציני שם ,כרגע אני עובד במלצרות בעקבות הפרידה הפסדתי המון המון כסף למסטיקים,ויועצים מכל סוג שהוא, בדיעבד שום דבר לא עזר לי
אבל הגרוע מכל שמאז הפרידה אני פשוט מרגיש בנאדם אטום ודפוק תבינו קצת את המצב אני לא למדתי בבית הספר בצורה מסודרת המורה שלי נלחמה עליי שאסיים 12 שנות לימוד ועכשיו בגיל 23 באמת התעוררתי ואני מבין את הנזק שעשיתי לעצמי
אני כל היום חי בתחושה שאני "לא מספיק טוב" ולא חכם אני מרגיש פשוט טיפש שתבינו אני לא סתם מרחם על עצמי אני פשוט מרגיש ככה יום יום כל היום וזו תחושה נוראית
הייתי אצל "פסיכולוג " שניסה לעזור לי עם זה אבל לא באמת עזר לי
אני קם בבוקר ומרגיש שאין לי משמעות לחיים תחושה נוראית ועוצמתית
ובאמת אני לא מבקש כלום רק להיות מאושר ודי
בקשר לזוגיות ? אפילו לא חושב על זה הרי איזה בחורה תסתכל עלי ? שאני שונא את עצמי .
אני באמת מרגיש דפוק וריקני מרגיש שהסביבה חכמה יותר ממני משכילה יותר ממני וענינית יותר , בכל רגע שאני חושב על העתיד אני נתקף משבר ומחסום רציני מאוד הפחד איך אגדל ילדים ? באיזה עבודה אני יעבוד וכל השאלות האלה יושובות אצלי במחשבה חזק מאוד ללא הפסקה .
אני יושב בבית ובאמת חושב לעצמי לאן מתקדמים מכאן ? אני מאוד רוצה להצליח
אני רעב להצלחה ולכסף וזה דבר שמאוד מענין אותי בחיים.
בא לי לעשות קורסים ,ללמוד אבל כל פעם האקסית עולה לי ואיכשהו הגוף מתרוקן מאנרגיה שלא לדבר על הדברים הקטנים שאני לא מסוגל לעשות מרוב שאני מרגיש אפס ולוזר ואגלה לכם סוד קטן ? הבנן אדם הזה התריגר הזה האקסית הזאת לא יוצאת לי מהראש ולא משנה מה ניסיתי לעשות בשביל לשכוח אותה NLp למי שמכיר פסיכולוגים מכל סוג שהוא טיפולים ומדטציות ,
אני רעב להצלחה אני רוצה להיות גאון במשהו ואני מבין מאיפה המחשבה להיות מצליח דווקא בגיל צעיר ולהוכיח לכולם ובעיקר לעצמי שאני המלך של העולם הזה
אבל הכל בגדר "חלום" הדיבורים והמחשבות זה דבר מדהים בעיני לשאוף ולכון ולהגיע רחוק אבל אין שום טיפת אנרגיה להגיע למקום מסוים . שלא נדבר על החברים שכל אחד מטייל לו בעולם עכשיו ואני לא מסוגל לזה נכשלתי בזה בעבר ואין לי כסף לזה
יש לי אובססיה וקנאה עצומה באנשים אחרים בחיים הזוהרים שיש להם בבת זוג יפה ואוהבת שלא בוחרת לברוח ביום אחד (ואפילו לא מסוגלת לשבת ולדבר על זה)
בקיצור אני אובד עצות משתדל להיות אופטימי אבל הזמן טס ועובר והשנים והימים שאמורים להיות הכי יפים בעולם ובחיים פשוט מתבזבזים להם על "כמה אני טיפש"
כמה אני לא חכם וכמה לא בא לי לעשות שום דבר בעולם הזה .