היי אני משרתת בצבא כבר מעל לשמונה חודשים וכל יום רק נהיה לי יותר גרוע.
זה התחיל בטירונות (יציאות של פעם בשבועיים בבית), עבר לסדיר (יציאות של חמשוש פעם בשבועיים) ונהיה יותר ויותר קשה לי מבחינה נפשית.
עם המון כוח ומאבקים בלתי פוסקים בסופו של דבר הצלחתי להגיע ליציאות של חמשושים ברזל (כן, היציאות טובות) ועדיין לא טוב לי.
אני לא ישנה בלילות, אני לא אוכלת, בוכה כל הזמן, אני מרוסקת נפשית!
חמש פגישות עם הקבן, פגישה עם פסיכיאטר שהציע לי טיפול תרופתי, שיחות עם מפקדים מכל הדרגות שבסופו של דבר הביאו אותי ליציאות של חמשושים ברזל.(אני בגדוד ולכן לצאת ליומיות זה מאוד קשה)
כל יום שעובר נהיה לי יותר גרוע, אין לי חשק לעשות שום דבר,אין לי חשק לכלום!
חושבת איך לפגוע בעצמי או מה אני יכולה לעשות כדי שלא אגיע לבסיס.
המפ שלי אמרה שאקבל פסיכיאטר כמה שיותר מהר.
אבל מה שאני מפחדת שישלחו אותי אליו שוב ויציעו לי עוד טיפול תרופתי, שוב ימשכו אותי המון זמן עד שלא אהיה מסוגלת להתמודד יותר.
התגייסתי באמת ברצון לתרום מעצמי, אבל אני לא מצליחה להביא מעצמי את הנדרש, אני מרוסקת ושבורה. אפילו הלכתי לפסיכיאטר אזרחי והוצאתי המלצה, בהמלצה רשום שאני צריכה לשרת קרוב לבית.
המסגרת הזאת לא מתאימה לי, אבל אני רוצה לעשות יומיות כדי לסיים את השירות שלי במלואו.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה אבודה וחסרת אונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות