היי,
אני בת 13 , ולי אין חדר.
יש לי אח בן 17 שעוד מעט הולך לצבא.
ההורים שלי עובדים,אבל אנחנו לא עשירים בכלל, אין לנו ממש כסף.
ההורים שלי לא מדברים. אח שלי ואני לא מדברים עם אח שלי גם,ולא אפשרי לעבור דירה. אין לנו כסף
אמא שלי ישנה בסלון על הספה, ולאח שלי יש חדר משלו. הייתי עם אח שלי בחדר,אבל זה ממש בלתי נסבל.אנחנו שתי אנשים שונים. אז אני פשוט יצאתי מהחדר והעברתי את המיטה לסלון.
•
אני בסלון.אין לי טיפה של פרטיות. כל הבית רואה אותי אחרי המקלחת, אני ממש מתביישת להביא חברות הבייתה כי לכולן יש חדרים ובית מעוצב ויפה ונקי והבית שלי תמיד מבולגן ומלוכלך , הוא ממש לא מעוצב והכל ממש דוחה.נראה כמו מזבלה.
•
בגלל שכבר ממש נמאס לי, חשבתי על רעיון , ואני חושבת שהוא טוב. אח שלי הולך לקרבי עוד מעט וזה אומר שהוא לא יהיה כמעט בבית וחשבתי להעביר את הרהיטים שלו בצורה לסלון כזאת שזה לא יראה נורא.
אמא שלי אומרת שאי אפשר להעיף את אח שלי מהחדר, ואז שאלתי אותה "אה כן ואותי אפשר להעיף? אני ישנה בסלון של הבית כמו הומלס"
אמא שלי תמיד אהבה את אח שלי יותר.זה כאילו כולם שונאים אותי ואני לא חשובה לאף אחד.. היא תמיד יורדת עליי..העיניין הוא שאני לא חשובה לה והעניין הזה לא חשוב לה. לא חשוב לה שלבת שלה בגיל ההתבגרות אין טיפה של פרטיות,אין לה חדר משל עצמה , המינימום!!
למה להביא ילדים לעולם אם את לא יכולה להעניק להם את כל מה שהם צריכים?
•
אז הבנתי שבבית הזה שום דבר לא יעבוד ,אנחנו לא משפחה ממזמן,כל אחד עסוק בשלו ולאף אחד לא אכפת מהשני.בקושי מדברים אחד עם השני . שם דבר שאני מציעה ומנסה לתקן לא טוב. התייאשתי כבר . האם כדאי לי לעבור לפנימיה?להשאר ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות