אני מגיעה ממשפחה דתית. ההורים שלי חזרו בתשובה ועברו לבני ברק, ולפני שבע שנים עברנו לעמק חפר. אני לא התחברתי לדת מאז שהייתי קטנה... תמיד שאלתי למה אני צריכה ללכת כל כך ארוך? ולמה ארבל בתדוגה שלי יכולה ללכת עם מכנס ואני לא? אני חייבת ביום קיץ רותח ללבוש 8 שכבות עלי?
אבל בסה"כ המשפחה שלי היא משפחה מדהימה!
הורים דואגים ואוהבים ארבעה אחים גדולים ואחד קטן.
בגיל 14 חזרתי בשאלה ועזבתי את הדת. בהתחלה ההורים שלי לא קיבלו את זה בכלל והייתי צריכה להסתיר את זה אבל לאט לאט הם למדו לקבל.
וכמובן שאני מכבדת אותם ולא אוכלת לא כשר לידם ומפרידה בין בשר וחלב ולא מחללת שבת בבית שלהם.
יש לי קשיי למידה ואני לא מצליחה לפתוח את הראש שלי ללמידה עם כל כך הרבה מקצועות קודש (תורה, נביאים, גמרא, אגדה, מחשבת, דמויות מופת וכו)
בנוסף אני מתקשה גם ללמוד בבית ספר שכשאני הולכת במסדרון אני צריכה להתחמק מן המורות כדי שלא יעירו לי על האורך של החצאית שלי או על הפתח של החולצה שלי.
החברה בבית הספר היא חברה של בנות דתיות שאני נורא נורא אוהבת אבל קשה לי להתחבר אליהן כי אין לנו על מה לשוחח ואם כן יוצא לנו לשוחח אז אני מצטיירת בעיניהן כילדה פרועה שהולכת למסיבות ושותה ומעשנת. ואני ילדה טובה מבית טוב עם ערכים ונימוסים, מה שגורם לי להרגיש לבד בבית הספר.
פניתי לאמא שלי בטענה שאני רוצה לעבור בית ספר, אך עד שהיא הסכימה למעבר שלי זה היה שוב לבית ספר דתי... ניסיתי לשכנע אותה שתעביר אותי לבית ספר חילוני אבל היא לא הסכימה וזה נגמר ברע:(
איך אני משכנעת אנשים חוזרים בתשובה שאני, הבת שלהם רוצה להיות בחברה כמו שלי ולא בחברה שתכפה עלי את הדת מחדש מבלי שזה יסתיים בצעקות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות