שלום,
אני בת 20, אני וחבר שלי יוצאים כמעט שנה וחצי. הוא בן 22 לוחם.
אציין כבר בתחילה, כי המשפחה שלו תמיד אירחו אותי יפה, תמיד ערכו שולחנות בחגים וקראו לי, אפילו ההורים שלי לפעמים הוזמנו. הם עזרו לי בכל מיני דברים, אימא שלו הייתה משקיעה וקונה מתנות בחגיםימי הולדת.
אני מאוד אוהבת את המשפחה שלו, אבל תמיד בן הזוג שלי התלונן בפניי שהוא מרגיש במשפחה כבשה שחורה, טוען שלא מכבדים את מעמדו כלוחם. הרבה פעמים היו חילוקי דעות סביב השולחן, ואימא שלו הרבה פעמים שאלה אותי איך אני סובלת אותו. הוא אימפולסיבי ובעל פתיל קצר, אבל בסה"כ הוא מחפש אישור ואהבה. הוא מרגיש שלא סומכים עליו, אפילו בדברים הכי טריוויאלים. הוא מציע לאבא שלו לעזור לו לדוגמא לצבוע קיר, ואבא שלו פוסל את הצעתו ישר, אפילו לא מנסה לשקול אותה.
במהלך ארוחת שישי לפני 3 שבועות, ביקשתי ממנו שיעביר לי שתייהסלט והוא קם בעצבים כי הפרעתי לו לאכול, כולם שמו לב שהוא עצבני בגללי. חברה של אימא שלו (היא יותר מסתם אורחת קבועה במשפחה שלו, אלא ממש חלק מהמשפחה כבר), היא ביקשה ממנו שיזהר עם השתייה ואמרה לדבריו בעוקצנות "אוי אוי גם ככה הילד הקטן הזה יעלה תכף לחדר" , העקיצה הזאת עצבנה אותו והוא אמר לה שהיא צריכה לדעת מתי לסתום את הפה. היא רצתה לקום וללכת עם בעלה, אבל כולם עצרו בעדה ואמרו לה שלא תלך בגלל ה"הזב חוטם" הזה. הוא השאיר אותי לבד בשולחן, ועלה לחדר. כולם נתנו בי מבטים של רחמים, ושאלו מה קרה. מיותר לציין שהרגשתי מביך בטירוף. אותה חברה של המשפחה, אמרה "זה שהיא סובלת אותו, צוחקת ושותקת - זה בעיה שלה. אני לא מוכנה לשתוק". כולם הסכימו איתה והבינו שהעצבים שלו נבעו מזה שביקשתי ממנו כוס שתייה. אמנם למרות הכעס עליו, אני והוא השלמנו מאוחר יותר, אבל עד היום הוא והמשפחה שלו לא השלימו. אני יודעת שאימא שלו עלתה למעלה לחדר שלו לדרבן אותו לבקש סליחה בפניי אותה חברה, אבל הוא סירב. אני עזבתי את הארוחה ממש אחרי שזה קרה, לא יכולתי לסבול את זה. אני לא יודעת מה לעשות. אני דואגת לו ולקשר שלו עם המשפחה.
בעיניי זה ממש מעציב, שבגלל איזה תקרית לא נעימה - הקשר שלו עם המשפחה צריך להינתק, זה לא הגיוני בעיניי. לא משנה כמה פעמים רבתי עם ההורים, בחיים לא קרה שלא דיברנו תקופה כ"כ ארוכה . אני לא יודעת, אם זה מקומי להתערב ולהרים טלפון לאימא שלו, ואם כן, מה עלי להגיד לה?. אדגיש כי, הוא התקשר אליה מיוזמתו פעמיים בימים שונים והיא לא ענתה. זה ממש מאכזב אותי, ואני לא יודעת מה לחשוב כבר.
אימא שלי הציעה להתקשר בעצמה. סבתא שלו התקשרה אליו בשביל להטיף לו, ולהגיד לו כמה ההורים מאוכזבים ממנו. הסיטואציה הזאת ממש מתסכלת, ואם להיות כנה אחרי המקרה הזה כבר לא נעים לי לבוא אליו הביתה ואני בכלל לא יודעת מאיפה ממשיכים מכאן ואיך אפשר לתקן. אשמח לשמוע הצעות, וחוות דעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות