מצבי רוח קיצוניים בנוגע לזוגיות, תמימות

היי,
אני כרגע אחרי פרידה לא קלה שנגמרה לי ברגע אחד ומהיר אחרי שנתיים שכמעט והובילו לחתונה (המשפחה סכסכה והוא לקח את הצד שלהם בסוף כדי לא לריב איתם) אני לא יודעת אם זה קשור ולאן זה לוקח אותי, אבל מאז אני במערבולת מאוד מאוד מתוסבכת של רגשות..
תחילת תקופת הרווקות אפשר לומר שהייתי ב"היי" צהלתי נורא, מלא מחזרים שבו לחיי, נרשמתי לאפליקציות ואתרי היכרויות והדייטים היו כמו מים.. הייתי בהיי מטורף לגמרי, מרגישה על הגל, עושה מלא דברים בשביל עצמי, רכשתי רכב ראשון סוף סוף, סיימתי את התואר שלי, ואפילו הגשמתי חלום.. הסרת משקפיים :) משום מה למרות הכל .. והדייטים שגדלו ולא הובילו לשום דבר רציני מעבר לדייט שניים גג, היו כאלה שדווקא שנמשכו אבל דווקא אלו היו עם גברים שמראש היו מועדים לכישלון, שמתי לב שאני לא מצליחה למלא את החלל הריק של הזוגיות, יש לציין שהשנה כל החברות שלי שעד עכשיו לא היו לי חברות נשואות, כולן התחתנו .. ואני ברצף אירועים בלתי פוסק.. פתאום נכנסתי לתוך עצמי המצב רוח המרומם התחלף בדיכאון קל, חוסר בטחון, ובעיקר בעיקר חידד את אחת התכונות שלי-התמימות! לא חושבת שאני באמת תמימה, פשוט הרצון להרגיש כל כך נאהבת ונחשקת ולהימשך לבלתי אפשרי גרמו לי לפעמים להיות תמימה בסיטואציות עם גברים מסוימים, למשל: נכנסתי לקשר צמוד במשך חודשיים עם בחור שרק הסתמס איתי (מבלי להיפגש) ובלעתי כל מילה שנאמרה מפיו, שהפלאפון שלו שבק חיים, שנמצא במעבדה כרגע ובגלל זה לא מדברים, שהוא הולנדי שעשה עליה לארץ, שב להורים לאמסטרדם לתקופה אחרי שאבא שלו עבר ניתוח באמסטרדם.. בלעתי הכל ודיברנו שוטף.. יום אחד נפל לי האסימון ועליתי על זה שהבנאדם מתחזה שהשתמש בתמונות של פרופיל של אדם אחר לגמרי, באותו יום זה ריסק אותי כי בנינו סיפורים על היום שהוא יחזור מאמסטרדם וניפגש.. וזה סיפור אחד, סיפור שני היה שמישהו התחיל איתי בפייסבוק וראיתי שיש לו חברה , הוא סיפר לי משהו לא קשור וביקש ממני עזרה במשהו, האמנתי.. וניסיתי לעזור ככה סתם לאדם אקראי, כשהבנתי שהוא קצת מתחיל איתי.. המשכתי לזרום עם זה למרות היות העובדה שיש לו בת זוג בתמונה, לא נפגשנו, אבל השיחות בינינו התחממו, אמר שחבל שאני לא פה לידו, והתקשר אליי לפעמים פתאום.. וההתקרבות הזו, שוב מחלישה אותי.. הרי זה לא אמיתי ולא באמת אצא עם מישהו כזה, למה אני תמימה וחלשה כל כך בנושא הזה?! מצד שני יש גברים אחרים שרוצים אותי מאוד ואני לא מעוניינת והם חושבים שאני ממש קשה להשגה כזו .. משהו בי נמשך לגברים בלתי מושגים מראש, שהפגיעה הופכת אותי ליום אחד בהיי מהחיזורים מהם וליום אחד להתפחכות ולהבנה שאני דפוקה וטיפשה שנכנסת למקום שמראש הוא לא טוב בשבילי, ולא אמיתי.
אני חוזרת על הטעויות וזה מתסכל אותי , והמצבי רוח שלי משתנים שזה פשוט לא מרים אותי, ורק מוריד אותי כל פעם מחדש.
למישהו יש איך לעזור לי? איך מתמודדים עם זה?