פעם הייתי רגישה.. אחת שבוכה כל שניה ולוקחת ללב, שחשוב לה מאנשים, מרגישה אליהם אהבה ואכפתיות. עברתי המון בחיים.
היום? כואב לי לומר את זה אבל אני רואה את המשפחה שלי ולא מרגישה את הרגש שהרגשתי פעם.
נהייתי ממש קרה ואדישה, מבחוץ אני משדרת נחמדות אבל מבפנים לא אכפת לי בשיט מהאדם שעומד מלפניי.
אני לא מתרגשת בטקסים עצובים, אני לא מתרגשת מאירועים, לא מרגישה כלום כשיש פיגועים. לא מתרגשת בשביל אנשים על הישגים שלהם שהם מספרים בהתרגשות, לא אכפת לי מה עבר עליהם היום, אני רואה תינוקות וסבתות זקנות והם לא מעניינים אותי. כשאני שואלת מה קורה לא באמת אכפת לי מהתשובה.
אבל למרות שלא אכפת לי אני מאוד נחמדה ומכבדת. אני צוחקת ומצחיקה אבל עמוק בפנים הבעיה.
נהייתי פשוט קרה! אני מרגישה שלרוב אני נמצאת על מצב אחד שהוא אדישות. אני גם בקושי עצובה. רגש הנוסף אני מרגישה בנוסף לאדישות זה לחץ לפעמים. אני מרגישה שהכל נעלם, אולי אפילו מודחק (למרות שאני לא עושה בכלל מאמצים להדחיק.)
בקיצור, אני מרגישה ממש אנטיפתית (או שאולי אפילו יש למצב שלי אבחון עמוק יותר?)
אבא שלי ז״ל נפטר לא מזמן בדרך מאוד לא קלה, גם לפני זה הבעיה *הייתה קיימת*, אבל מאז שהוא נפטר זה ממש התגבר - זה הגיע למצב שאני כבר לא שמה על אף אחד.
הקשר שלנו בשנתיים האחרונות היה לא קל בכלל, אבל לפני השנתיים האלה הוא היה האדם שפשוט הערצתי ואהבתי יותר מכולם ומשם הכל הדרדר..
יש לכם מושג מה עובר עליי?
-נא לא לפרסם בפייסבוק או משהו, תודה-
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025