שלום חברים,
אני בן 22, אחלה בחור סטודנט, מהנדס לא שזה קשור אבל סתם רקע.
הכרתי מישהי בן 18, בחורה דתייה שחזרה בתשובה, שומרת נגיעה ושבת.
אני בחור שבא מבית חילוני, קרוב לדת, לא שומר שבת אבל כן מאמין, מפריד בין בשר לחלב וחוגג חגים יהודיים.
אני לא שומר שבת כי זה לא מרגיש לי נכון, ולא הולך עם כיפה, וכמובן שלא באלי לעשות משהו שאני לא רוצה. לאחרונה התקרבתי יותר לדת ואני מכיר ממש טוב את העולם של הדתיים (לא חרדים), מצד שני אני לא אדם דתי, אלא שומר מסורת.
מצד שני קראתי המון דברים על זה שזוגות מהסוג הזה דינם להכשל. אנחנו רק בתחילת הדרך, אז אי אפשר להגיד שיש אהבה, והיא פורחת כי פשוט רק הכרנו. אני חושב שהיא חמודה ומדהימה ואין דבר רע להגיד עליה. היא מקבלת את מי שאני ומה שאני. אבל מצד שני זה קשה לשנינו להגיד מה יהיה בסוף. הייתי בזוגיות הרבה זמן עפ בחורה כמעט דתייה שנסתה לשנות אותי המון, זה מאוד השפיע על הזוגיות שלנו ובסוף נפרדנו אחרי שנתיים של קשר כשאני יצאתי (וגם היא) נורא נורא נורא X100 פגוע מזה.
מן הסתם אני לא רוצה להכניס שוב פעם רוב בריא למיטה חולה. אני לא יודע אם קשר כזה יכול לעבוד. אינלי בעיה להתפשר ולקבל אותה, וברור שאני לא מנסה לשנות אותה. השאלה היא מה אתם חושבים על קשר כזה? ברור שהוא יוביל לחתונה בקרוב, אינלי בעיה עם זה.. להפך גם עם בחורה חילונית אני ארצה למסד קשר זוגי בזמן הקרוב.
אני בחור שנקשר מאוד מהר, ותלוי בקיומו של הצד השני ואהבתו (מדגיש שלא על זה הדיון! אני מבין שזה לא אופטימלי אבל אני שלם עם הצד הזה בי). הדיון הוא האם להמשיך ולפתח את הקשר (ברור שיכול להיות שנפרד מסיבות שונות), אבל האם לתלות תקווה שקשר כזה יכול להיות קשר בריא, אמיתי וכנה? ומה צריך לעשות בשביל זה? האם עכשיו כבר לדבר על עינינים חשובים ולתאם ציפיות? או להפיל פצצות יותר מאוחר?
ממש מודה לכל העונים פה, אני קורא כל תגובה ושוקל,תרגישו חופשי לשתף מניסיון אישי, חברים, מכרים וסתם מחשבות פנימיות. אני מאמין במה שנקרא חכמת ההמונים. הרבה אנשים חכמים יותר מאיש בודד אחד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות