היי, אז ככה אני במערכת יחסים הראשונה הרצינית שלי.
אני רוצה לציין שאני בתור בן אדם שהוא ממש רציני , מחושב ומאוד נאמן לבת זוגתי.
אנחנו כ-7 חודשים ביחד ושנינו מאוד שונים אם זה באופי ובהתנהגות ולמרות הכל מצליחים ומתאמצים לתחזק את הקשר הזה ושזה יצליח ובאמת מאוד כיף לי איתה וטוב לי איתה .
לי אישית פגעו המון באמון באנשים , אני אחד שלא יכול לסמוך על אף אחד חוץ מהמשפחה שלי.
הייתי בן אדם עם חרדה חברתית שפחד לדבר ולהביע את דעותיו ליד אנשים ועשיתי שינוי עצום , כיום אני מגדיר את עצמי כבעל ביטחון אפילו טיפה יותר מרוב האנשים שאני מכיר כי פשוט עבדתי על זה כל כך הרבה .
עם הזמן תמיד הגעתי למסקנה שאני באמת מפחד מאנשים , פגעו בי המון אם זה בצבא , בעבודה , חברים בזמנים הפנויים .
ומאוד קשה לי לסמוך !.
אני וחברה שלי תמיד מדברים פתוח וכנה , לדעתי מאוד חשובה התקשורת בין בני זוג, וככה זה באמת אבל תמיד תמיד יש לי מחשבות טורדניות שאם והיא תבגוד בי , אם פתאום יעבור לה והיא תתהפך וזה יגמר , אולי אני לא יודע שהיא בוגדת בי כבר וממשיכה בו זמנית וזה מחשבות שמשגעות אותי.
כמובן שאני נלחם בזה ומתמודד עם זה כבר 7 חודשים בהצלחה אבל זה תמיד חוזר וכנראה שהתת מודע מאוד מפחד מזה .
אני הכי לא קושר אותה , היא נפגשת עם חברות שלה , ידידים ( אגב זה מפריע לי טיפה אבל אני בא לקראתה ונותן לה להיפגש)
אני נותן לה את החופש שלה אבל מצד שני זה גם פוגע בי המחשבות האלה תמיד בראש שלי .
אני לא יודע איך זה יהיה עם מישהי אחרת אבל לדעתי עם כל בחורה שאהיה בקשר רציני המחשבות האלה יחזרו ויפריעו לי.
אגב סיפרתי לה את כל החששות שלי והיא מבינה שיש לי בעית אמון , מנסה לדבר על הכל .
הגעתי למסקנה פשוט שאי אפשר לדעת היום , הכל יכול לקרות ואין על מי לסמוך אפילו שאהיה עם מישהי הרבה שנים תמיד צריך להיות מוכנים למכה הזאת..
מה דעתכם? ואולי יש לכם עצות איך להתמודד עם זה בדרכים יותר טובות?
תודה רבה (-;
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות