אני בת 17 וחצי וסיימתי כיתה יב'. תכננתי לעבוד בקיץ ולהתחיל לימודים במסלול העתודה באוקטובר. אבל מאז שהתחלתי לעבוד, אני מרגישה שהכל מסביבי עומד להתמוטט. נתחיל מזה שהעבודה מאוד קשה לי מבחינה נפשית. אני ממלצרת, לראשונה, ואני מפחדת לטעות, מפחדת מתגובות של אנשים ומאוד לא נהנית באופן כללי מהעבודה. לפני כל משמרת אני נכנסת ללחץ מטורף וצריכה להחזיק את הדמעות, דבר שכבר לא כל כך מתאים לגיל שלי...
בנוסף, האסימון שסיימתי את כיתה יב' רק חילחל והבנתי שאין לי יותר כיתה, הפסקות, בית ספר. כל אחד מהחברים שלי הולך למקום עבודה אחר או מתגייס ואני כבר מרגישה אותנו מתרחקים, למרות שאנחנו חברי ילדות.
אני מנסה להרגיע את עצמי, להגיד שהכל עובר, שאני אהיה בסדר, שלא צריך להיכנס לדיכאון כי זאת בסך הכל עבודה זמנית, להתנחם במה שאפשר, לבלות עם החבר שלי. ופה נכנסת עוד בעיה. הוא עומד להתגייס וזה רק עוד יותר מכניס אותי לחרדה. מי יתמוך בי כשאני אסבול בעבודה? האם הקשר שלנו יחזיק מעמד? איך אני אשרוד את הגעגועים אליו?
אני מפחדת שכל החיים אהיה בלחץ לא נשלט. אני לא מצליחה להנות עד הסוף מהפגישות איתו כי אני חושבת שבקרוב הוא יתגייס וכי אני חושבת על העבודה. אני לא מצליחה להנות מלצאת למסעדה כי אני מרחמת על המלצרים, אני לא מפסיקה לספור את הכסף שאני מבזבזת. אני צריכה את העבודה גם ברמה הכספית וגם כדי לא להשתגע משעמום, בעיקר כשהוא יתגייס. אני לא יודעת מה לעשות. אני מצטערת שיצא קצת מבולבל, אבל החלטתי לפנות אליכם כי אולי לכם יש איזשהו פתרון, איך להתמודד עם כל זה בבת אחת. כי אני פשוט עובדת עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025