כן
מגיל 15 אני חייה את האינטרנט. בזמנו שוטטתי הרבה מאד ברחבי הפייסבוק, וכאשר היו ידיעות מסוימת הייתי קוראת אותן, וקוראת גם תגובות נלוות של אנשים. עם הזמן, הרגשתי שהשפה שלי מאד רדודה. כלומר? אותם אנשים כתבו את דעתכם בצורה רהוטה וברורה, קינאתי בהם כי הם הצליחו לבטא במקלדת את דעתם. ואני, לעומת-זאת, רק בת 15 לא יודעת לדבר כמו שצריך. גרועה בכל הנוגע לכתיבה / הבנת הנקרא. ומעולם גם לא קראתי ספרים. כלום.
הקנאה שלי בהם הניעה אותי ללמוד נושאים שונים דרך האינטרנט, נחשפתי לתחומים שונים, התחלתי לקרוא עוד אלפי תגובות של אנשים ברשת, דעות שונות. הגעתי לנושאים של ה"מבוגרים". נוסף לכך, הכרתי גם את ישראבלוג, ששם בליתי את רוב זמני בקריאה של מאות אם לא עשרות בלוגים. הזהדתי עם התחושות שלהם ונהניתי הנאה צרופה מהכתיבה שלהם ומהדרך שבה הם מביעים את התחושות שלהם. נהייתי מכורה למילים.
דרך האנשים באינטרנט למדתי לאהוב ספרים, איך? למשל, אדם מסוים כותב המלצה על ספר מסוים, ואני נשאבת לכתיבה שלו, ומחליטה לקנות אותו.
כמו שאתם מבינים, אני באמת הרבה במחשב, כמעט כל-יום. מכורה. הקשרים החברתיים שלי סבירים. כלומר יש לי את החברות שלי שאני נהנית אתן, והכל בסדר מהבחינה הזו.
מה שאני באה לומר - במבט לאחור, אני מרגישה שהצלחתי לרכוש לעצמי את השפה הבסיסית, אני סוף-סוף מצליחה לתרגם את המחשבות שלי על דף מבלי להתבלבל יותר מדי. אני יודעת להגדיר מה אני מרגישה. בשיעורי הבעה אני מבין הטובות בניגוד מוחלט לשנתיים קודמות. אני לא כותבת את זה מתוך גאווה. לא. אני מנסה להבין אם זה באמת מה שגרם לי לזה, או שזה פשוט הגיע עם הגיל.
נסיתי לתאר כאן לפרטי פרטים את מה שאני חושבת, ורציתי לשאול לדעתכם - האם זה הגיוני שהאינטרנט פיכח אותי ונתן לי את היכולת להבין וללמוד דברים, גם על האני הפנימי שלי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025