הוא בצבא בקרבי בן 18 ואני עולה ל יא בת 16 וחצי, ואני דואגת לו כל היום, אני בלי מצב רוח ואין לי חשק לכלום, ורק כשהוא איתי ולידי אז כאילו ירדה לי אבן מהלב ואני רגועה, אבל כשהוא הולך אני שוב ככה בלי מצב רוח ולא יכולה בלעדיו.. וזה פשוט הורס לי את כל היום יום. גם כשהוא בבית אני כל הזמן מקנאה במי שאיתו וקשה לי ככה.. מה לעשות? איך להיות פחות אובססיבית והאם זה בסדר בכלל? אני מרגישה שאני חייבת אותו כל הזמן איתי, הוא בן האנשים היחידים שיש לי והיחיד שגורם לי להיות מאושרת, ואני מרגישה איתו כל כך בנוח אבל בגלל הצבא והכל אנחנו בקושי נפגשים וזה אוכל אותי.. איך אפשר להתגבר או מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות