שלום לכולם. שמי יוני, בן 17, עולה לי"ב.
הבעיה - אין לי מוטיבציה לכלום ולרוב אני פשוט רובץ בבית ומתעסק בפייסבוק-יוטיוב-ווטסאפ כל היום. אני מרגיש כמו צל חיוור של מה שהייתי פעם, ואני פשוט לא יודע איך להשתחרר מזה ולחזור למסלול הנכון.
עד לפני שנה וחצי הייתי תלמיד מצטיין, חובב מושבע של מחשבים מחומרה ועד תוכנה, מסתובב הרבה עם חברים, עושה סכומים נחמדים וכו' - ואף הייתה לי תוכנית מסודרת של מה אני רוצה לעשות ומטרת על. אין לי מושג איך זה קרה ולמה, אבל זה פשוט דעך מעצמו החל מתחילת שנה שעברה, למרות ששום דבר דרמטי עבורי לא קרה. נכון לעכשיו - בלימודים אני בתחתית, במחשבים הפסקתי להתעניין, חברתית אני פסיבי ומשעמם ואת התוכנית גנזתי. אפילו לא הבעתי עניין בבנות לא מעט זמן. שום דבר. אה, ועליתי 15 ק"ג טובים.
בעקבות הירידה המתמשכת בציונים והחיסורים-איחורים שהתרבו המחנכת התחילה להשגיח עלי מצמוד בשנה שעברה. גם יועצת בית הספר מעורבת ומנסה לדבר איתי, למרות שאני לא רואה בכך תועלת.
אני לא מרגיש שאני בדיכאון, כי בסך הכל מצב הרוח שלי די סביר. פשוט הפכתי לעצלן, משעמם ופסיבי, ואני לא יודע איך לצאת מזה. משום מה נוח לי בבור שחפרתי לעצמי, וזה נורא מפריע לי. כל פעם שאני מנסה ליזום משהו בכיוון הנכון אני פורש באמצע וחוזר להתרקב באזור הנוחות.
אשמח אם תייעצו לי ותציעו מה כדאי לי לעשות, כי אף אחד (וזה כולל אותי) לא הצליח לפענח את מה שקרה לי או לתת עצות טובות.
מודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות