במשך שנתיים עשיתי שירות לאומי בפנימייה עם ילדים. אני מאוד גאה במה שעשיתי בפנימייה, ואני תמיד מספרת על זה לאנשים.
ובכל זאת, בכל אינטרקציה ובכל ראיון עבודה שבו סיפרתי על השירות הלאומי שלי, מיד קיבלתי את השאלה "אבל למה לא עשית צבא?"
אז התשובה לשאלה הזאת היא לא משהו שאני רוצה לחלוק אותו עם אנשים שלא קרובים אליי. בגיל 16 הייתי מאושפזת במחלקה פסיכאטרית לאחר שניסיתי להתאבד (עם 20 אקמולים, לא משהו דרמטי מדי). אחרי שנה כבר הייתי במקום אחר לגמרי בחיים שלי, אבל הצבא לא היה מוכן בכלל לשקול אפשרות לגייס אותי.
למזלי קיבלתי תקן נפלא של שירות לאומי שתרמתי בו לא פחות משהייתי תורמת בצבא. אבל בכל פעם שאני אומרת לאנשים שלא עשיתי צבא הם מסתכלים עליי קצת עקום, וכשאני לא מוצאת תשובה מספיק טובה לשאלה שלהם הם בכלל נראים לא מרוצים ולא מזיז להם כמה תרמתי לילדים בשנתיים האלו.
אני לא כל כך יודעת מה לעשות. לשקר שכן עשיתי צבא? לשקר למה לא עשיתי צבא? ולמה לאנשים כל כך אכפת מזה? אני זוכרת שכהייתי בתיכון אח של חברה שלי גם עשה שירות לאומי ואף פעם לא עניין אותי למה הוא לא עושה צבא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות