שנה שעברה עליתי לכיתה ז והתחברתי עם עוד כמה בנות. 2 מהן היו איתי בבית הספר הקודם, והיינו חברות ממש טובות, ועוד ארבעה מבתי ספר שונים.
שנה שעברה התחברתי לכמה יותר וכמה פחות, ואחת מהן נהייתה החברה הכי טובה שלי. הבעיה הייתי שכולן חוץ מהחברה הכי טובה שלי התחברו לעוד שתי בנות, ומסוף שנה שעברה וגם השנה הן כל הזמן נפגשות בלעדינו. פעם בכמה זמן גם איתנו אבל אנחנו חייבות לשאול ולא הן אף פעם... אמא שלי אמרה לי שזה מאוד חשוב שכבר מהשנה יהיו לי הרבה חברות, ואני באמת מנסה להתחבר איתן יותר וגם עם הבנות האחרות... אבל הן עדיין נפגשות בלעדינו... שאלנו אותם משהו על זה והן אמרו שזה לא אמור להיות אכפת לנו שהם הולכות בלעדינו, ושזה לא בעיה, וזה כמו שאנחנו הולכות בלעדיהן (מה שלא קרה אף פעם...) אני באמת רוצה להישאר חברה שלהן אבל אני פשוט לא יכולה יותר... אני כבר בוכה כל הזמן מזה שבשלב מסויים הן יעיפו אותנו וזהו... (הייתה לי חברה שהיינו חברות הכי טובות ביסודי, ובגלל שאני לא כל כך מקובלת והיא כן, היא פשוט עזבה אותי יום אחד... ואני לא רוצה שזה יקרה שוב..) אני באמת כבר לא יכולה יותר... אבא שלי רצה לפני שנה בערך לעבור לחן, ולא רציתי כי רציתי להישאר עם חברות שלי, ועכשיו, כל מה שאני רוצה זה לעבור, ומהר!! אבל עשינו ממש לא מזמן שיפוצים בבית מה שאומר שהסיכוי שניסה פשוט כל כך קלוש ואפסי ... אני לא בקטע של להתאבד, אבל אני באמת כל היום בדיכאון על זה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות