היי אנשים!
לאחרונה אני מתמודדת עם מספר בעיות רציניות שממש קשה לי להתמודד איתם.
אז מה יותר טוב מלשאול אנשים רנדומליים באינטרנט?
טוב אז בחופשת פסח אבא שלי התאשפז בגלל שבץ מוחי קשה, הוא עבר בין מחלקות וכרגע הוא בתהליך שיקום (עדיין לא מדבר, אוכל, הולך וכו...).
באותה תקופה היה לי מאוד מאוד קשה, רבתי עם החברה הכי טובה שלי ונותרתי דיי לבד - עם עוד 2-3 חברות שהיו בערך קרובות אליי.
החופש שלי היה נוראי, כל יום הייתי בבית, בקושי יצאתי או הסתובבתי. האחים שלי נסעו לאילת בעוד שאני הייתי במחנה קיץ (העדפתי את המחנה).
אחרי הקיץ הייתי אמורה להתחיל ללמוד בבית ספר יוקרתי מחוץ לעיר אבל אחרי שבוע החלטתי שהמסגרת הזאת לא מתאימה לי - השעות הארוכות, המרחק מהעיר ובנוסף חרדות איומות שנכנסתי אליהן. חשוב להדגיש שהמעבר לא היה בגלל הילדים כי כולם היו ממש נחמדים.
בכל מקרה, עברתי לבית הספר בעיר שבו נמצאות ה2-3 חברות מהיסודי. החברות האלה כבר מצאו לעצמם כמו חבורה כזאת של בנות ממש נחמדות, ניסיתי להתחבר אליהן ואני יושבת איתן בהפסקות וכו אבל אני עדיין מרגישה כאילו אני לא קרובה אליהן. הן יוצאות ביחד, עושות דברים ואני קצת בצד.
בנוסף, מתחילת השנה (עוד בבית הספר הקודם) התחיל לי לחץ נוראי - אני בקושי אוכלת כי יש לי בחילות קשות, קמה כל בוקר ב5:00 מהלחץ למרות שאני בכלל צריכה לקום הרבה יותר מאוחר, כל היום רק חושבת על הלחץ והבית ספר במחשבות שאני פשוט לא יכולה לעצור, קשה לי לנשום, ואני מרגישה בכללי נוראי. כן, תקופה קשה.
ניסיתי ללכת לתרפיה עם בעלת מקצוע, זה עזר קצת אבל אני פשוט רואה בנות אחרות נהנות כל כך בזמן הזה של החיים שלהן, הן יוצאות החוצה ועושת את כל מה שאני הייתי רוצה לעשות עכשיו. ואני פשוט מרגישה שאין לי כוחות נפשיים לזה. קשה לי מאוד, אני קמה בבוקר עצובה, לא רוצה ללכת לבית הספר בכלל ומסתובבת כל היום עם מסכה שמחה בזמן שבפנים בא לי לבכות. אני לא יודעת מה לעשות, עצות כלשהן? אני כל כך רוצה להיות במקום אחר בשלב הזה בחיים, פשוט להסתדר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות