הגעתי לגיל 18(כיתה י"ב ) שבו רוב האנשים עצמאים לגמרי ולי ההורים מתערבים בכל דבר ולא מרשים לי כלום לא לצאת למועדונים לא לעבוד (בחופשים ) לא לעשות רשיון נהיגה , ניסיתי לדבר איתם והסברתי להם שיש אפילו ילדים בני 13/14 מהכיתה של אח שלי הקטן יוצאים למועדונים ולא קורה להם כלום ושאני הולך עם חברים (שהם מכירים ) ושזה ליין נוער והם עונים לי אחרי שהסברתי להם שהם לא גידלו אותי להיות נרקומן /זונה ושמקומות כאלה זה "סדום ועמורה " ולדעתם כל מי שהולך למקומות כאלה זה רק זונות ועבריינים ושניסיתי להסביר להם שוב הם רק קיללו וצעקו ואיימו שהם יזרקו אותי מהביית לרחוב וינתקו איתי את הקשר .
וכל פעם שיש מסיבה אני מנסה לשכנע ובסוף נכנע להם . ובחופש הגדול רציתי לעבוד ולהרוויח קצת כסף ושהם ראו שאני מחפש עבודה באולמות אירועים לייד הבית שלי הם צעקו עלי ואמרו שאני לא זקוק לכסף ושזה יפגע לי בלימודים לבגרויות והם אמרו שאם אני יעבוד זה יפגע בכבוד שלהם ושהם לא רוצים שמישהו מהשכונה יראה אותי עובד ויחשוב שהם עניים ומובטלים ושוב איימו שאם אני יצא לעבוד הם יוציאו אותי מהבית וינתקו איתי קשר (אני יודע שהם יכולים לקיים את מה שאמרו ) . והם גם לא רוצים שאני יעשה רשיון מסיבה מסוימת ושאני שואל למה הם לא עונים (אני יודע 100% שהסיבה לא קשורה לכסף כי אני יודע ששניהם מרוויחים טוב ) מה אני יכול לעשות איתם ?כל מה שאני מנסה להסביר הם לא מבינים והם מאוד פרמיטיבים ואני לא בדיוק יכול לא להקשיב להם ולעשות מה שאני רוצה בגלל שהם באמת יוציאו אותי מהביית וינתקו את הקשר .
*נ"ב : אף פעם לא שיקרתי להם ואמרתי להם כל מה שאני מתכוון לעשות ובחיים לא עשיתי משהו בלי שהם יודעים והם עדיין לא סומכים עלי בכלום .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות