שלום לכולם,
תמיד הייתי אדם סגור. אדגיש שזה אינו חוסר ביטחון וגם לא דימוי עצמי נמוך. מטבעי אדם שלא מחפש להיות במרכז העניינים.
לפני כשנה החלו לעצור אותי ברחוב ולהחמיא לי שאני יפה. התאהב בי גם מישהו מה שגרם לי להסתגר יותר כי לא הכרנו, וכל מה שהוא עשה זה לבהות.
מה שקרה הוא שנוצרה הפרדה בין המראה החיצוני לפנימי והתחלתי להרגיש חדירה לפרטיות בכל פעם שמסתכלים עלי, אפילו סתם מתוך התעניינות או כי זה מה שאנשים עושים, מסתכלים.
הבעיה כאן היא שזה הפך להרגל. הרי אני יודעת שאני לא מרכז העולם וכל אחד חושב על עצמו, לא עליי. זה הפך להרגל כמו כל הרגל אחר. פעם(לפני כשנה) זה היה מגיע למצב שבכל פעם שמסתכלים עלי אני נזכרת והשרירים בפנים מתכווצים, זו התחושה, שהכל משותק בפנים. היום אני כבר הרבה יותר משוחררת אבל קורה שלפעמים כשמסתכלים עליי זמן ממושך אני שוב נסגרת ולא יודעת כיצד להגיב, מתחילה לחשוב איך אני נראית כלפי חוץ. אני לא יודעת איך לשחרר את ההרגל הזה ממני. זה נורא מציק ולפעמים מפריע לתפקוד היומיומי ואין סיבה טובה שזה יקרה.
אשמח לעצות
תודה מראש לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות