אני נקרעת מבפנים.
עוד שניה בת 33, לא גרה עם ההורים, בזוגיות כבר חצי שנה עם האדם שחלמתי להכיר. התחלתי עבודה בתחום חדש שככ נלחמתי עליו.
ועדיין.
כל פעם שההורים שלי רבים וברוגז ועושים קטעים מסריחים אחד לשני זה מכבה אותי. כאילו יש ממש מעליי עננה שחורה. יש דוק של עצבות בעיניים שלי וכל היומיום והמחשבות שלי ביום הם על מה קורה בבית. האם הפעם הם באמת יתגרשו. ובלילה זה גם נכנס לי לחלומות.
אני לא מצליחה לשים את זה בצד. להתנתק. אני בחמישי בערב עכשיו יושבת ובוכה את חיי. אני הכי קטנה ואחיי הגדולים בחו״ל או עם משפחה ואפילו לא מודעים.
לאורך כל הילדות שלי היו ריבים איומים שגרמו לי למתחים וכאב שלא יתואר. מה עושים? איך מתנתקים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות