אז ככה, בתחילת שנה הגיעה אלינו מורה לערבית בסביבות גיל ה40+
אני לא אהבתי אותו מההתחלה. הוא לרוב היה משפיל אותי מול הכיתה בגלל העובדה שאני פשוט ל א י ו ד ע ת ע ר ב י ת
הוא אמר לי כל הזמן לבוא לשיעורים פרטיים, לא רציתי. לא אהבתי אותו. לא רציתי איתו שום קשר.
יום אחד ביקשתי ממנו עזרה בדף עבודה (עדיין אני צריכה תעודה טובה)
וכשהוא התקרב אלי, שמתי לב שזה קרוב מידיי. ושהוא בכלל לא מסתכל לי בעיניים או על הדף.
ראיתי שהוא מסתכל לי על החזה (ישלי חזה בגודל ממוצע)
וזה לא שהוא פוזל. כל הראש שלו היה מופנה לשם.
אחרי כמה זמן הוא אמר לי להשאר אחרי בצפר שהוא יעזור לי במשהו. לא רציתי להלחם, אז נשארתי.
אבל אני לא תמימה. אז ביקשתי ממנו שחברה תשאר איתי והוא פשוט רב איתי!
ואז הוא זרק משפט ״אל תדאגי הדלת תשאר פתוחה״.
אני כן רציתי להגיד למישהו אבל לא חשבתי שזה כזה עיניין רציני! רציתי גם שיהיו לי הוכחות (בכל זאת, דבר כזה יכול להרוס לבן אדם תחיים)
ואחרי כמה זמן לאט לאט בנות באו אלי ואמרו לי שהן מרגישות שהוא מסתכל להן על החזה, או שהוא מביא להם יותר מיידי יחס אישי.
אפילו בנים אמרו לי שהם שמים לב שהוא לא מתסכל על הדף שהוא מדבר איתי...
החלטתי להגיד למורה. יום אחרי, הוא פשוט המשיך ללמד כיאילו הכל בסדר! מה לעשות כבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות