אני וחברה שלי היינו יחד 3 שנים (מגורים משותפים)
בחצי שנה האחרונה התחילו לי מחשבות על פרידה
ממש פנטזיה על להשאיר הכל מאחור ולפתוח דף חדש וחיים חדשים
הרגשתי כמו קומקום, כשקומקום הגיע לשיאו ביקשתי ממנה להיפרד
הרגשתי רע מאוד, נפל עלי עולמי, נכנסתי לדיכאון כבד
ללא אוכל, ללא שינה, הזעות, שלשולים והקאות.
פחד רב מהעתיד, שלא אמצא כמותה
במהלך השבוע הסה, אינספור נסיונות שלה לחזור ולחדש את הקשר וסירוב מהצד שלי
אחרי שבוע התסמינים הללו החלו לדעוך אך הרגשתי שאני מפספס משהו יקר לליבי
ולכן התקשרתי אליה וביקשתי ממנה לבוא לדבר
באותו לילה הרגשתי חרטות, שאני מישהי אחרת, מישהי שאני כבר לא מכיר.
מי זאת? שאלתי את עצמי כל הלילה.
והרגשתי שהאהבה כבתה לגמרי
נסגר לי הלב ולא הצלחתי לפתוח אותו שוב
התחלתי להזיע ולרעוד וביקשתי ממנה ללכת.
אחרי שבוע נוסף של געגועים ותחשות החמצה ביקשתי התקשרתי אליה שוב, הפעם זה החזיק יותר מלילה אחד. בלילה השני הרגשתי שוב את אותם חרטות וביקשתי ממנה ללכת
אני מרגיש מפחד, מפחד לפתוח את ליבי שוב ולהגיע למצב שארצה להפרד שוב
הלב לא מוכן להפתח מחדש, מתוך פחד?
אולי זה לא זה?
נתון חשוב:
כשהתחלנו את הקשר המשיכה שלי אליה לא הייתה בשיאה
עם הזמן התאהבתי באופי שלה, ילדה טובה תומכת, כנה, אוהבת ללא הפסקה, המשיכה הייתה גבוהה יחסית באמצע הקשר ואז התחילה לדעוך כמעט לרמה של 0.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות