היי..אשמח אם לא תעלו את השאלה לאתר.
קוראים לי לב שבור ממרכז הארץ ואני כבר בת 27 וחצי כך שאתם מבינים את הלחץ מהמשפחה למציאת בן זוג.
היו לי בני זוג ועבר והיו לי קשרים זריזים בעבר , לרוב תמיד זה הסתיים נוראי ולרוב זה בגללי. קשה לי לסמוך על אנשים ותמיד אני חייבת יחס ב100% אחרת משהו לא ניראה לי טוב.
אני סטודנטית באוניברסיטה במרכז הארץ והיה לי עכשיו קשר של 3 חודשים עם מישהו שלומד איתי בחלק מהקורסים , שוב בגלל שיגעון שלי נפרדנו חזרנו ושוב נפרדנו, היו לי רגשות אליו ולו היו רגשות אליי כך שלא הבין מאיפה זה באה הפרידה הזאת, כשרציתי לשבת לראות אם אפשר לחזור הוא כבר לא רצה , שלא נדבר שכבר עבר הלאה. ואת זה קיבלתי בבום. אני יודעת שזו אשמתי אבל עדיין היה קשה לי לקבל את זה, אמנם היינו תקופה קצרה ביחד, אבל תחושת הפספוס וההחמצה איתו וזה שהיו לי אליו רגשות שבר אותי, הוא בחור מקסים ואני לא חושבת שאמצא עוד מישהו שיהיה לי התאמה איתו. אני רואה אותו לעיתים עם החברה החדשה שלו לפני תחילת ההרצאה ולפעמים גם אחרי ואני נהיית שבורה, התחלתי להבריז מאותם הרצאות וגם בכללי מהלימודים כי נהיה לי רע ותחושת "מועקה וחור בלב", המשמרות בעבודה היו רעות עד כדי שיחות עם המנהל שלי, חלומות עליו בלילה זה גרר נדודי שינה . אני מנסה לשקר לעצמי ולהתנחם בעובדה שהוא מצא בה נחמה כי כן הוא הרגיש אליי משהו הוא די נפגע מהסיפור. ואני אומרת לעצמי : אם זה קשר של 3 חודשים, מה יהיה כשיהיה מדובר בזמן ארוך יותר?
עכשיו לא מזמן קלטתי מישהו ששם עליי עין באוניברסיטה והוא ממש חמוד, העניין הוא שאני מאוד מפחדת מלהיפגע. כי גם אם זה לא יהיו השגעונות שלי מרגיש לי שמערכות יחסים סופם לא תמיד להישאר . איך אנשים מתמודדים אחרי פרידות ארוכות ואף גירושים(ואני שומעת כל שני וחמישי על פרידות )... האנשים כל כך חזקים או שמא אני פשוט חלשה/ רגישה.. למה להיקשר מלכתחילה? אני יודעת שייעוד מערכות יחסים זה לחתונה אבל אנחנו יודעים שלא תמיד זה קורה ופשוט מפרקים את החבילה. לפעמים ניראה לי שאם רוצים איזשהוא קשר מהמין השני, זה רק לקשרים זריזים בלי רגשות בלי כלום (כך עדיף למינימום פגיעה).אשמח לשמוע איך יוצאים ממצב כזה.. מה עושים כדי להעביר את הפגיעה אפילו כשאני רואה אותו באוניברסיטה ועוד עם החברה? האם כן להמשיך לנסות למצוא את האחד(הוא היה האחד שיכל להתאים לי )? האם אנשים לא מפחדים להיפגע? מצטערת על השאלות החופרות אבל נכנסתי למן מצב פילוסופי אחרי זה. אשמח לשמוע מה דעתכם אנשים..אנשים שחוו פרידה..הפחד שלי לחוות פרידה מתקופה ארוכה יותר ממש גדול.. תודה למי שקרא 3>
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות