בגלל סיבות משפחיות ונפשיות התחלתי תואר ראשון רק בגיל 27. עשיתי תואר ראשון באמנות ובחינוך לאמנות ותעודת הוראה ומייד אחרי זה תואר שני באמנות בבצלאל.
מאז עבדתי בהדרכה והוראה במוזיאונים וקצת בבתי ספר. העברתי שיעורים פרטיים. ויש לי מספר עבודות במשרה חלקית. דברים היו בסדר.
אולם בשנתיים האחרונות אני רואה שאני לא מצליח יותר להתפרנס וכל מחשבה על קידום בעבודות הללו לא נראה באופק.
אני חושב לעשות הסבה ולהתחיל ללמוד לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית או להבדיל במשפטים. יש ברשותי כסף לכך; אין לי משפחה וילדים כך שאוכל לעשות זאת וגם ברמת הלימודים - אני לגמרי יכול. האם לעשות את זה?
אני יכול לעשות גם דוקטורט בתולדות האמנות בלי הרבה קושי. אך אני לא בטוח שהדבר ישפר אותי. לא רוצה למצוא עצמי לאחר כמה שנים באותו מקום רק עם תואר דוקטור.
אני חושב לעשות כל מני תעודות בדברים כמו תרגום ועריכה לשונית; שאולי יספקו לי עוד אפשרות לעבודה.
חושב גם ללמוד רפואה משלימה כמו רפואה סינית וקורסים בשיאצו וכדומה.
במשך שנים דבר פשוט הוביל לדבר וניסיתי להוביל עצמי למקום טוב יותר ויותר. סביר שעשיתי טעויות . מה לעשות עכשיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות