התחלתי את שנת הלימודים (כיתה י') עם כיתה חדשה לגמרי, 3 שנים הייתי עם כיתה אחרת ועכשיו הכל חדש.
הכל היה בסדר עד שהבנתי שאין לי חברים, מבחינה חברתית קשה לי מידי להסתדר.. ותאמת טוב שכך. רוב הילדים עושים בעיות.. ככה שזה בסדר וטוב שלא התחברתי אליהם. אפילו המחנכת כיתה אמרה שאני "מקור רוגע", אני תמיד שקט ומשקיע בלימודיי.
ואז ראיתי ילדה אחת.. נקרא לה שיר.
בהתחלה לא היה כלום.. בשבילי היא הייתה עוד סתם ילדה אחת בכיתה, שאלה אותי פעם או פעמיים כמה שאלות. ובאחד הקבוצות אפילו אמרה לי שאני חמוד.. (כן.. אגב אף פעם אף אחד לא אמר לי משהוא כזה.. במיוחד בת. אותי אף אחד כמעט אף פעם לא שם עליי..)
התחלתי לחבב את שיר, אבל ידעתי שאין לי הרבה סיכויים איתה.
1) יש לי מבטא מעצבן של רוסיים.. אני לא פעם אחת סבלתי מזה.. הרבה צחקו עליי ביסודי.
2) בוא נגיד ככה, אני מ כ ו ע ר. אני לא מסודר כלכך, וגם כולי נמשים. (כמה בנות השנה אמרו לי שיש לי עניים יפות. שזה משהוא שהחמיא.)
3) אני בקושי מדבר בכיתה.
אני בכללי ילד בודד כי אני לא מסודר חברתית. לא מסתדר.
שיר דווקא אמרה לי כמה פעמים חמוד וגם בנוסף לזה, פעמיים היא אמרה "חתיך" (חתיך ומרכאות כי אני בטוח שזה לא נכון להגיד דבר כזה לגביי..)
פעם אחת ניגשה והתחילה עם שאלות: בן כמה אתה, איפה אתה גר, יש לך חברה?
עכשיו, לי הייתה חברה אבל ממזן ופגשתי אותה מרשת חברתית. אמרתי אקסית והיא רצתה תמונה. (עניין של בנות כנראה.. לא יודע).
אני בכללי ילד חלש, שקט ולא עם הגוף הכי יפה. פעם הייתי שמן אבל רזיתי מאוד אך עדין זה לא מספיק.. כל הבנים בכיתה שלי או שהם ממש מקלות או שיש להם ריבועים וכ"ו...
אני לא יודע מה לעשות, אני רוצה את שיר, אני כן דיברתי איתה לפעמים ואני גם מדבר עם כמה בנים אבל בכללי אני ילד מפגר. לא יודע מה לעשות נמאס לי כבר.. אני ככה כל החיים ומפחד שככה אני אשאר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות