אהלן, קוראים לי טל ואני בת 22. אני משרתת כקצינה ביחידה ׳נחשבת׳. כחיילת הייתי תחת פיקודה של מפקדת קשוחה אך מסורה שטיפחה אותי היטב והובילה אותי להחלטה לצאת לקצונה ולתרום מעצמי מעבר. חלמתי על קריירה צבאית והצלחתי להגיע להישגים לא רעים.
במהלך שירותי כמפקדת, לצערי, חוויתי יחס של הזנחה ואף התעללות נפשית ממפקדיי אשר התבטאה בעיקר בחוסר עניין בסיסי בי ובצרכיי ולעיתים בהשפלה. מאדם מן השורה הפכתי לאמצעי חלול להשגת המטרה - וכל האמצעים כשרים (אני לא מיוחדת, זו חלק ממדיניות). אני לא יודעת להצביע בדיוק מתי או איך - אבל משהו בי השתנה. הפכתי לאדם רגשני שמסתובב כמו כלבלב פגוע, דבר שהוביל אותי ליצירת חיכוכים רבים עם חבריי ומוטט לי כל ניצוץ של זוגיות. אינני יוצאת הרבה מהבית כשאני לא סוגרת או בבסיס. כרגע אני פשוט במצב אטום, אפילו רובוטי - לא מתרגשת מכלום ועושה את העבודה שלי בשקט כדי שלא יציקו לי. אני אוהבת את כל חייליי אהבת אמת והם מעניקים לי סיפוק ושלווה, אך היא מאוד רגעית. אני בפני שחרור וחוששני כי אני לא באמת יודעת לקראת מה אני הולכת - משהו בי מרגיש אבוד.
שאלתי:
האם בימינו צה״ל מאפשר ייעוץ אצל פסיכולוג אזרחי למשרתיו או שכל ההליך הוא מול קב״ן צבאי? האם צעד שכזה מומלץ, או שמא כדאי להימנע ממנו במידה ומדובר במצב לא הרה גורל (על מנת שלא יפגע בעתידי וירשם בתיק הרפואי)?
אני רק מעוניינת להבין מה אני לא עושה בסדר כדי להצליח להתרומם מעל ׳שברון הלב׳ הזה, אני לא חושבת שאני זקוקה לעזרה מעבר.
אודה להמלצתם של יודעי דבר
תודה וחג שמח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025