שלום..
אני חייל בן 20,
השנה האחרונה הייתה כנראה הקשה בחיי
התגייסתי לשירות קרבי לפני שנה וחצי ועקב בעיות רפואיות נפלתי לתפקיד שלגמרי נקרא ״להיות עציץ.״
לפני כשנה יצאתי מזוגיות בת שנתיים ולמרות שאני יודע שהיא לא הייתה הבחורה בשבילי ובנוסף לאחר חודשיים מהפרידה היא כבר מצאה זוגיות אחרת מה שהעמיק את הכאב העצום ,אני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה, לחלום עליה ולחוות כאבים נפשיים עצומים עקב כך
בתיכון הייתי באמת על סוג של פסגת העולם וצנחתי אל תוך הקרקע, כולי חבול ומוכה.
ניסיתי המון,
ניסיתי טיפול פסיכולי ואחרי כמה טיפולים הפסקתי.
אמרו לי לעשות ספורט אני אני עושה כבר כמה חודשים,
אמרו לי ללכת לעבוד אז אני עובד ב2 עבודות (ברמן ומפיק מסיבות) ומרוויח סכומים שילד בן 20 יכול רק לחלום עליהם(בלי עין הרע)
אני מתנדב אצל קשיש ניצול שואה, אני יוצא ומבלה עם חברים.
אני באמת ניסיתי המון כדי לעמוד על הרגליים
על פניו הכל נראה בסדר בחיי.
אבל עדיין , מבפנים פשוט סובל, לא מצליח להשתחרר מהזוגיות ההיא, לא מצליח להשתחרר מהבדידות, החלומות, הקושי, הכאב הנפשי העצום
כל פעם שאני לבד והרבה פעמים גם כשאני עם אנשים זה מקונן בי ומכאיב לי.
אני באמת, אחרי שנה שאני כבר במערבולת נפשית שלא מצליח לקום ממנה, אובד עצות
גם לא יצא לי לפגוש מישהי שבאמת מוצאת חן בעיני ואני די אובד עצות גם בעניין הזה והפסקתי לקוות.
מחפש עצות
האם לחזור בכוח לטיפול פסיכולוגי?
זה בכלל עוזר ? אין לי כל כך כוח לדבר על הדברים אני מחפש מעשים
אילו פתרונות יש בכלל במצב כזה?
מיום ליום בשנה האחרונה והנוראית הזאת שבה נפלתי לתוך הכאב הזה, זה נראה כאילו זה יימשך לנצח
אשמח לעזרה, טיפים, סיפורים
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות