שלום.כבר בערך שנתיים אני נמצאת בבועה....
השנה השתפר המצב.
בכיתה ח' ו תחילת ט'(כרגע אני בי') המצב היה גרוע.חתכתי כל לילה,הקעתי,היתי בוכה בלי סוף,רבה עם כולם גם עם ההורים.
בבצפר אני מראה שמחה..
בבית אני פעם ככה ופעם ככה...
לפעמים אני פשוט משתגעת מכמה שכואב לי נפשית ואני מבטאת אתזה פיזית בצעקות ומכות למיטה ועוד...
ניסיתי להתאבד כמה פעמים אבל מרוב שאני כזאת פחדנית זה לא הצליח להגיע לסוף.
אני תמיד הייתי נגד קבלת עזרה או התערבות כלשהיא במצב שלי.
כן,המצב השתפר,אבל בזמן האחרון אני מרגישה זה חוזר לאט לאט.
והתחילו להיות לי מחשבות לעומק שאני אתחיל להתבודד לגמרי ובסוף אתאבד.
ואני לא מוכנה שזה יקרה,אני מודעת לזה עכשיו וכואב ועצוב לי.
וההורים שלי לא יבינו רק יגידו שאני ממציאה ורוצה תשומת לב תביני אותי.
אני רוצה בחשאי שמישהוא פשוט יקבל אותי.פשוט יהיה כאן בשבילי.בבקשה.
חשבתי על כל הבתי חולים פסיכיאטרים ,הרבה יגידו שאני מגזימה ולדעתי אולי זה באמת הגזמה..כי שש אנשים שיש להם דיכאון עמ וק יותר...
אבל אני צריכה עזרה.משהו.מישהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות