אני וחבר שלי מעל שנתיים ביחד, מאוהבים אחד בשני מעל הראש.
הבעיה מתחילה כשהוא חווה הרבה פעמים רגעי בדידות. הוא טוען שלא נשארו לו חברים מהתיכון/מהצבא. כשהוא לא מוצא תעסוקה (עבודה/אני) הוא נעשה ממש עצוב. עוד עובדה עליו, הוא בנאדם מאוד מאוד ידידותי, מאוד חברותי. לאחרונה נכנסה לחייו בחורה חדשה, "ידידה", איתה הוא בילה כבר מספר פעמים. זה לא מוצא חן בעיניי. אני לא מאמינה בידידות אפלטונית, אבל בגלל האהבה העצומה שלי אליו אני סובלת ומבליגה. אני מתפרצת ואומרת לו את מה שיש לי על הלב, אבל בחיים לא אעשה עם זה כלום. עם זאת, אני מרגישה שבזמן האחרון אני מגיעה לקצה היכולת שלי לספוג. לא מוצא חן בעיניי שהוא יושב איתה במסעדה או בפארק, אני פשוט לא מאמינה שזה נטו ידידות!!! ואיכשהו כשאני מדברת איתו על זה, הוא מצליח לרכך אותי ולהסביר לו שמאז ומתמיד היו לו ידידות, ואף פעם זה לא הגיע לקטע רומנטי, וגם במקרה הזה הוא לא חש אל אותה "ידידה" שומדבר רומנטי.
מה אני אמורה לעשות? לסמוך עליו אף על פי שזה מפריע לי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות