שלום לכולם, כבר המון זמן (שנה כמעט...) שאני מתלבטת לגבי הקשר עם בן-זוגי. נפרדנו וחזרנו בערך 3 פעמיים בגלל הבליבול שלי...
כשהכרנו הכל היה ורוד ורומנטי...אבל עם הזמן התחילו להידלק אצלי נורות אדומות, לא כי הוא לא אדם טוב, להיפך הוא נשמה גדולה, אבל אנחנו לא מתאימים בשום צורה...לא מבחינה חיצונית ולא מבחינה של שאיפות בחיים.
אני בת 25 וחצי ותמיד שאפתי להצלחות, בעלת תואר ראשון ואוהבת את החיים הטובים. ביום יום מתחילים איתי גברים אך כמובן שאני מיד פוסלת כי אני לא טיפוס כזה שיזרום כל עוד יש לי חבר.
הוא בן 32 וחצי, אדם טוב(כמו שכבר אמרתי) אבל ללא שאיפות של לימודים וקריירה (הוא עובד בשב"ס משכורת בקושי 7000). ובשביל החיים הטובים אני צריכה רשת ביטחון כמה שזה ישמע אולי לחלק מאנשים שטחי...אני די מתביישת בו לפעמים כי הוא ניראה מבוגר ממני ולא מלומד.
הוא החבר הרציני הראשון שלי אפשר לומר, אבל אני תוהה האם האהבה שלי אליו כבר נגמרה? האם אני רואה בו יותר את הדבריים השליליים ולא את שאר המעלות הטובות שבו?
המשפחה שלו מאוד קשורה ואוהבת אותי, ומחכים כבר לרגע שנתחתן!!!! ואני נלחצת מזה מאוד, לא כי אני לא רוצה להתחתן ולהביא ילדים , אלא כי אני לא בטוחה שהוא זה הגבר של חיי....
מה לעשות?האם להיפרד?ואם כן איך לעשות זאת מבלי שהוא ומשפחתו יפגעו?
שבת נפלאה לכולם,
מקווה שאגיע למסקנות סוף סוף...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות