היי,
אז עכשיו כשאני כותבת את זה זו חופשת פסח ולא יצאתי מהבית כמעט כל החופש.
נפגשתי פעם אחת עם ילדים מהכיתה וזה היה כדי להכין עבודה, והיו עוד קצת פעמים שאמא שלי הכריחה אותי לבוא איתה.
כל היום אני יושבת על המיטה עם הפלאפון, אני לא מסוגלת להתנתק ממנו ובאמת שניסיתי.
אין לי דברים אחרים לעשות, אין לי הרבה חברים בכלל, אין לי תחביבים (אל תגידו לי ללכת לחוגים כי אמא שלי טוענת שזה יקר מדי בשבילה) ואין לי עניין בחיים.
אני מתעוררת וישר בודקת את הפלאפון, אוכלת ולוקחת את הפלאפון איתי, הולכת למיטה ומשתמשת בפלאפון, אוכלת שוב, ובפלאפון, הולכת למיטה בלילה ולא מצליחה להרדם בגלל הפלאפון, היום לדוגמא הלכתי לישון ב5:30 בבוקר בגלל שהייתי בפלאפון.
פעם הייתי פחות מכורה ואז אמא שלי רצתה שאני אעשה בייביסיטר לאחים שלי כשהיא בעבודה (בחופש הגדול).
בקושי יכולתי לצאת מהבית וכל פעם קבעו דברים ולא יכולתי להגיע, מאז כמות החברים שלי פחתה ולכולם יש רושם רע עליי, אז התחלתי לבלות את הזמן בפלאפון.
אני לא יודעת מה לעשות, באמת אין לי חיים, כל מה שאני עושה בחיים הוא להיות בפלאפון.
אני כבר מתחילה לפחד שאני אחלה בסרטן.
אשמח לעזרה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות