אוקיי, לפי ההגדרה הביולוגית אני בת, לא מפריע לי להיות בת, ואני נמשכת לבנים, למרות שלפי דעתי אני לא אוהבת תוויות אבל אני נמשכת לבן אדם עצמו בעיקר ולא משנה לי ההגדרה המינית של הבן האדם, בכל מקרה, לפני שנה היה לי משבר זהות וחשבתי אולי אני טרנסג'נדר אבל זה ירד מהפרק כי לא רציתי להיות כזאת, כמובן שאני תומכת בקהילה הגאה אבל לא ארחיב בסיבות למה, זאת הייתה תקופה ממש מבלבלת ומתסכלת אבל הרגשתי שאני שונאת להיות בת שנאתי את הגוף הנשי שלי ובכל מה שקשור אליו הרגשתי שאני צריכה להיות בן והלוואי שהייתי נולדת בן, לכן זה ירד מהפרק כי הרגשתי שגם אם אהיה טרנסג'נדר לא משנה כמה ניתוחים אני אעשה אני עדיין לא ארגיש כמו בן באמת, אבל מה הבעיה, שיש לי מן פנטזיה מוזרה כזאת שהלוואי שהייתי נולדת בן והייתי אוהבת בנים בתור בן, ואני לא מפסיקה לחשוב על זה וגם לחשוב למה אני בכלל חושבת ככה, אז זאת השאלה שלי זה מוזר? למה אני חושבת ככה בכלל? על מה שאמרתי שהלוואי שהייתי בן שהיה הומו, כאילו מאיפה זה יכול להגיע בכלל?
אני ממש אשמח אם תעזרו לי להבין את זה
דרך אגב שהייתי קטנה תמיד אמרתי לאמא שאני בן ולא בת והיא הייתה מלבישה אותי בבגדים של בנים עד גיל שש בערך, משם זה די הפסיק לי הקטע הזה, גם פעם שאלתי אותה בקטע תאורטי מה הדעה שלה לגבי הקהילה הגאה והיא אמרה שהיא תומכת בזה וזאת אהבה כמו כל אהבה ושכל בן אדם הוא בן אדם בפני עצמו ושאין שום צורך להתבייש במשיכה או ההגדה המינית שלו, אז זאת לא בעיה אבל אני עדיין מתביישת לדבר איתה על דברים כאלה.
בכל מקרה תודה למי שיענה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות