אז הסיפור שלי הוא כזה..
הצטרפתי לחבורה מאוד גדולה של 30 ילדים ויותר. הכרתי שם מלא ילדים וחברים חדשים. זמן קצר אחרי שהצטרפתי השתניתי לרעה, התחלתי להתנהג מגעיל לכל מי שסובב אותי ובקיצור נהיה לי אופי מגעיל. אחרי כמה חודשים שאני שמה התחלתי לשים לב שהיחס פתאום אלי השתנה. אל החבורה הזאת לא התנהגתי מגעיל, אבל כן שמתי לב שהיחס השתנה אלי. פתאום התחילו להסתלבט עלי יותר, לפגוע בי יותר ואני השתדלתי לחשוב חיובי ולא שלילי כי למה שזה יקרה לי. ואז הגיע יום העצמאות שכמה ילדים השפילו אותי עם ספרי שלג וחזרתי הביתה עם עיניים אדומות. במהלך כל התקופה שלי בחבורה הזאת הייתי בן אדם מגעיל ונצלן. אחד כזה שמנצל אחרים בשביל אוכל או כסף, אחד כזה שיוצא על מורים וכו. היה יןם אחד שחבר שלי מהכיתה שהצטרף לחבורה אמר לי שלא סובלים אותי שם. באותו רגע הבנתי שאני צריך לעזוב. עזבתי את החבורה הזאת בשביל להשתנןת לטובה וגם בשביל לא להיות עם ילדים צבועים.
נשארו לי בחבורה בודדים שאוהבים אותי, והחלטתי לצאת עם כאלה שעושים לי טוב עם זה מהכיתה וכו..
שעזבתי הכל הרגיש לי פתאום מוזר, אני מרגיש שאני קצת בודד (למרות שלא חסר לי חברים) התרגלתי להיות עם כל כך הרבה אנשים שזה מתסכל אותי.
עכשיו תעזרו לי איך אני מתמודד עם המצב החדש של לצאת פחות ולהיות מוקף בפחות אנשים.
אשמח על העזרה :)♡
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות