מאז ומתמיד חוויתי סוג של גזענות בין אם זה בהערות של המבטא שיוצא לי לפעמים או זה שזה מפתיע שאני ב5 יחל אבל תמיד החלקתי את זה מה שנקרא והתעלמתי
אבל בזמן האחרון עם כל הנעדרים מסעדה והסיפורים של הקשר של המשטרה בעניין ואברהם מנגיסטו והגישה של המורים וחלק מהילדים בבית ספר
הבנתי שקשה לי
כאילו אשכרה קשה לי לקום בבוקר וללכת לבית ספר כי אני יודע שאני אצטרך לסבול אנשים בורים כאלו , אז כן אני אתיופי אבל כאילו זאת רק עדה כמו שאתה רוסי או מרוקאי או תימני אבל מה זה משנה אחי
אני כבר מתחיל לאבד מוטיבציה או מעדיף שלא ללכת ללמוד או בכלל להסתובב עם חברים שהם לא בני העדה כי תמיד יש את הרמת הגבה של אנשים אחרים כשאני מסתובב עם חברים בשכונה שהיא של אנשים יותר אמידים כלכלית או כשאני אומר שלום ומחבק חברה טובה שהיא במקרה נצ'ית (לבנה).
לפני חצי שנה הייתי ממש עם רצון לשרת קרבי וקראתי מאמרים וחקרתי בנושא בתקווה שאני אלך לאימוני כושר קרבי ולהילחם ביחידה קרבית כמו גבעתי גולני או 669 וכולי כזה הייתי כן אני אשרת בקרבי ואני אגן על האנשים הקרובים אליי וגם אלה שלא כי אחווה ושיט כשה
אבל בזמן האחרון חשבתי לעצמי כזה : פאק , למה לי ? למה לי לסכן את החיים שלי ואולי לפגוע במשפחה שלי רק בשביל כמה אנשים שאחרי הצבא אני אחשב בעיניהם זר ויקראו לי כושי מסריח ברחוב
אני כבר לא יודע מה לעשות....
מה אתם או אתן חושבים שכדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות