אני מקבל הכל, באמת ש99% ממה שאני מבקש אני מקבל, אך בכל זאת אני מרגיש שאני מנצל את זה שאני עושה כל מה שהיא אומרת.
היא לפחות פעמיים ביום מוציאה אותי באמצע עיסוקים שלי, מחשב, טלפון, שיחה עם חבר, כל דבר.
כבר מאז שאני קטן 60% מהזמן שהיא בבית עסוק בה.
היא עורכת דין, עובדת מהבית כרגע, פתחה לה משרד באחד החדרים, כל פעם שבא לקוח אני צריך להתייצב (למרות שיש לה בעל, פשוט עצלן) ולנקות את כל הבית כדי שלא בטעות הלקוח יראה שמשהו לא מסודר (כאילו שהוא מפקח שלנו).
כל היום היא רוצה שאני אסדר תקלות בטלפון שלה, אקפל או אתלה כביסה, 10 דקות לפני שיש מנקה אני צריך לנקות את החדר... כדי שחס וחלילה המנקה לא תחשוב שהבית שלנו מסריח..
היו מספר פעמים שב4 לפנות בוקר היא הכריחה אותי לרדת לחנייה כי היא "מפחדת" לעלות למעלה לבד, כאילו מה היא ילדה קטנה? אם מישהו יעשה משהו אני אהיה זה שיעצור אותו? (אני לא חזק בכלל).
היא מבקשת ממני לפחות 3 פעמים בשבוע ללכת לשכנים להביא דברים (דברים שהיא צריכה/לא באמת צריכה), כל יום כשהיא חוזרת ב16:00 מהעבודה היא רוצה שאני אכין לה תיק עם בגדים וכו בשביל אחותי ואוריד לה את זה למטה (גם אם אני לא יכול ובאמצע משהו).
כשאנחנו מסדרים את הבית היא שוטפת כלים ואני בזמן הזה מנקה את **כל** הבית, ממש את כל הבית, היא עושה משהו אחד ואני עושה בזמן הזה 50+ מטלות שהיא מבקשת אחד אחרי השנייה.
אני כבר התרגלתי לזה ואין לי בעיה לעשות את הדברים האלה אבל הדברים שמפריעים לי זה שכשהיא מבקשת אני צריך לעשות את זה באותו רגע, לא יכול לחכות כמה דקות, והיא לא יכולה לעשות את זה במקומי (ורוב הזמן הדברים האלה הם בשבילה), וגם זה שהיא חושבת שאני חייב לעשות את זה, אסור לי להגיד לא.
היא מביאה לי כל מה שאני רוצה(מבחינת כסף), אבל לעשות משהו פיזית בשבילי, היא לא יכולה.
השאלה זה אם לתת לזה לעבור עוד שנה עד שאתגייס או לעמוד מולה ולהתחיל להגיד לה שיש לי גם רצונות וחיים משלי? (אם אני אגיד את זה לא יהיה לי מחשב איזה תקופה והיא תעשה לי חיים קשים) ניסיתי את זה פעם אחת וזה המשיך והמשיך והיא לא מפסיקה להתייחס אליי כמו משרת שלה.
איך מפסיקים את זה? (ניסיתי לדבר לא עזר)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות