היי, אני בת 16 וחצי ואני חושבת שאין לי לב.
לא במובן רפואי, אלא בנוגע לרגשות שלי
לפני קצת יותר מחצי שנה, הכרתי מישהו, הוא היה גדול ממני בשנתיים.
בעיר שלי מכירים אותו כילד טוב, הוא באמת ילד טוב.
חכם כזה, מפוצץ חברים, לא שותה לא מעשן ואהוב על כולן.
הכרנו אחרי שהייתה לו חברה במשך הרבה זמן
והקשר בנינו התפתח בקצב רגיל.
לאט לאט התקרבנו יותר ויותר, היו לנו שיחות עמוקות
וגם במובן הגופני, התקרבנו.
הייתי אצלו ברוב הימים, הוא היה בא אליי המון
והוא היה אומר לי כמה טוב לו איתי, וכמה הוא אוהב את עצמו כשהוא נמצא לידי.
עבר הזמן, והקשר בנינו באמת הגיע לשיא.
אהבתי אותו אבל לא הייתה לנו הגדרה מסוימת
לא אמרנו שאנחנו ביחד, והרגשתי שהוא מתבייש בי
לאחר כל הזמן הזה שהוא ביקש שאחכה לו כי כרגע הוא לא מוכן לחברה
הוא נפרד ממני בהודעה, ושבועיים לאחר מכן גיליתי שיש לו חברה והלב שלי קצת נשבר.
כל הזמן הזה שהוא אמר לי שלא בא לו חברה
הוא כן רצה חברה, פשוט לא אותי....
לאחר מכן ניסיתי להכיר בנים חדשים, הרגש אליו לגמרי עבר, ובאמת הכרתי המון בנים חדשים, שנראים טוב
וממש חמודים אליי.
הבעיה היא שאני מרגישה שמאז הלב שלי קפא
אני לא מצליחה להרגיש משהו לאף אחד, לא מצליחה לאהוב ועבר מאז המון זמן...
איך משתחררים מהטראומה, ונותנים לעצמך את הרשות לאהוב שוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות