שלום לכולם!
אני בת 14 ולסבית :)
בעונג רב הייתי מפרטת על כל אחד ואחד מן השלבים בחיי, אשר הובילו אותי לגיבוש זהותי המינית וההתמודדות עמה, אך הפעם אוותר ואגיע ישירות לשורש הבעיה.
הבנתי שאני לסבית כבר בהיותי בת 9, ולאחר תהליך ארוך ומיגע של קבלה עצמית וגאווה, העזתי לצאת בפני חברותיי (לאחר ששהיתי כחמש שנים בארון) הן קיבלו אותי מצויין, ולכן, החלטתי שאני מוכרחה לצאת בפני אמי, וכך עשיתי. הייתי מבועתת אך הצלחתי להוציא מפי את המילים המפחידות הללו "אני לסבית".
כצפוי, היא קיבלה אותי ואמרה שזה כלל לא משנה לה.
חשבתי שסוף סוף אוכל להיות מי שאני, ולדבר על נושא הקהילה הגאה והזהות המינית שלי בחופשיות עם אמי, אך זה לא קורה.
בכל פעם שעולה הנושא של הקהילה הגאה, או אפילו אדם הומוסקסאול בטלוויזיה, אני נכנסת לפאניקה ובורחת!
וזה לא מה שרציתי, אני תכננתי ללכת לאיגי ולמצעדי גאווה, לדבר עם אמא על בנות ועל תהליך ההתמודדות שלי, אך אני פשוט לא מצליחה.
מישהו יכול לעזור לי ולתת עצות על איך להרגיש יותר פתוחה עם אמי בנושא.
תודה מראש :) (קצת חפרתי, סליחה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות