היי לכולם. אני מבקשת מאוד שלא תשפטו אותי, כי אני שופטת את עצמי מספיק ומבולבלת באותה המידה.
אז ככה. התחלתי את גיל ההתבגרות כשה תמים ולא היו לי הרבה קשרים מחוץ לבית הספר עם בנים. התבגרתי ועברתי שינוי מאוד גדול בחודשים האחרונים. למשל יציאות, שתיית אלכוהול, ניסיתי פעם אחת לעשן, מסיבות ,והתנסות עם בנים. אני נמצאת בבית ספר מאוד קטן ורכלני , הרבה "חננות" ואנשים מבית טוב. גם אני כזאתי מיסודי, אבל בזמן האחרון קצת השתניתי. על כל יציאה שאני יוצאת, שותה ומבלה, אני נהנית מאוד ורוכשת חברים חדשים ומעמד של "מגניבה" בעיר שלי, אבל מתחרטת אחר כך על המעשים שלי. מה גם שבתקופה האחרונה התנשקתי עם הרבה בחורים בגילי או שנה- שנתיים מעליי (סדר גודל של 8 בנים) ולפני חצי שנה זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי. עם כל בן שהתנשקתי, רציתי שיתפתח קשר רציני, אוהב תומך וסימפטי, אך בשביל הרוב הגדול זה היה סתם סטוץ. היה אחד שהיינו ביחד חודשיים, אבל גם הוא בסופו של דבר , התחרט ולא רצה קשר רציני (ושבר לי את הלב בדרך) מאוד מאוד רציתי את הבן המסוים הזה והוא נחשב מאוד חתיך, שווה , כולן רצו אותו. הייתי בטוחה שנהיה חברים ונהיה ביחד. הוא כבר מאוד מנוסה, והוא לחץ עלי מאוד בקטע הזה. לא רציתי לאבד אותו. אז ירדתי לו. הדבר שאני הכי מתחרטת עליו! אני לא מאמינה שאני ! עשיתי את זה. פשוט לא מאמינה על עצמי. אבל זה כבר מאחוריי והשלמתי עם המעשה. אין לי מה לעשות. אני פשוט שואלת את עצמי כל פעם מחדש האם לעשות את כל הדברים האלה. כי מצד אחד אני נהנית, אבל מצד שני אני מתחרטת אחר כך. וגם אני חושבת שיהיה לי קשה מאוד להפסיק. אני מאוד לא אוהבת את זה שהתנשקתי עם הרבה בנים. אני מרגישה זולה. כי בסביבתי רוב החברות שלי בתולות שפתיים ולא יוצאות ולא כלום, ומצד שני בבית הספר הקרוב אלינו וכל שאר העיר שלנו כבר די "עשו את זה" בגיל 14 והם כל יום יוצאים ונהנים ושותים. בנוסף, התדרדרתי מאוד בלימודים וקשה לי ללמוד למבחנים למשל. תודה לכל העוזרים! אני לא במצוקה או משהו, רק מבולבלת קצת. יום טוב ! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות