אני כל כך מתוסכל, החיים העמידו לי מראה בפנים.
היום שוב לא הלכתי לביה"ס, בדיוק כמו שנה שעברה שבאתי אולי כמה ימים.
וזה ביה"ס חדש, עם תלמידים ואנשים חדשים, ובמקום להכיר אותם - ולפתוח דף חדש
אני עסוק בלהרוס לעצמי את החיים.
המורה אמרה שעוד יום בלי הגעה יגיע ביקור סדיר, והלך עליי.
אני פשוט לא מסוגל להיות עם אנשים באותו מקום.. יש יאמרו (אלה החיים) אבל אני פשוט לא מסוגל! אני חרדתי בטירוף.
אני כותב שירה מדי פעם.. בן היתר על זה שכואב - וכשאני קם בבוקר
אני לא מפסיק לדמיין את האויב.
שניות עוברות כדקות, ושעות עוברות כימים - לא בטוח שאני מוכן למסע הבא.. אני קורא לזה גיהנום
אתם קוראים לזה החיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות