רשום למדע המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית, מתחיל ביום ראשון הבא.
אני חובב היסטוריה מושבע, ומתעניין מאוד בפוליטיקה; זו לא מילה גסה בעיניי וגם לא להיות פוליטיקאי.
רציתי ללמוד מדע המדינה בעברית עוד לפני הגיוס. הכוונה היא להיות עוזר פרלמנטרי, ולהתקדם משם. יש לי כבר התמחות רלוונטית מתוכננת, ואני פעיל במפלגה וחבר בגופים בה.
יחסים בינלאומיים היא תת-דסיפלינה של מדע המדינה, אך באוניברסיטה העברית היא בחוג נפרד. יש שיקראו להפרדה הזו מלאכותית. איך הולך הציטוט המיוחס להנרי קיסינג'ר? "לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים".
אפרופו קיסינג'ר, סיימתי לצפות בסדרה התעודית על מלחמת וייטנאם, על 17+ שעותיה. לא ניתן להפריד בין הנעשה בהודו-סין לבין ההתרחשויות בארה"ב עצמה. המאבקים לזכויות שחורים ונשים, התנועה נגד המלחמה, ההתנקשויות באחים קנדי ובד"ר קינג, החוק לזכויות האזרח 1964 (שהביא למהפך היסטורי באזורי השליטה וקהלי היעד של המפלגות), בחירות (ב1968 ניקסון מתערב בשיחות השלום כדי למנוע מהן לחזק את המפרי, ב1972 מושך את התבוסה הבלתי נמנעת לכהונה השנייה), ווטרגייט וכו'...
יכול להיות שאני מבין זאת לא נכון, אבל זה מרגיש כאילו "אירגנו" תואר למי שמתעניין רק ביחב"ל (ואני לגמרי מבין את האינטרס של האוניברסיטה); ולמי שמתעניין בפוליטיקה על כל היבטיה, נותרה בחירה בין תואר כפול וחופך, לבין תואר חסר ומפורד.
האם התואר שלי באמת יהיה חסר? למה אני צריך "לסבול" כדי שלאנשים שמתעניינים ביחב"ל יהיה תואר בלי "כל המסביב", ואני אשאר עם "כל המסביב" ובלי יחב"ל?
אני יודע שזה "רק" תואר, והניסיון בשטח הוא המכריע. אבל כמו שהכינוי רומז, יש לי עניין אינטלקטואלי טהור בהרבה תחומי עניין, והיו עוד כמה חוגים שהייתי יכול לראות אותי בהם. בעולם חסר שאיפות, הייתי יכול לראות עצמי סגור ומסוגר באקדמיה (לא שחלילה...).
ההרגשה והמחשבה שאלמד בחוג חסר ומוגבל, מטרידה אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות