לתת לה עוד צ'אנס או להמשיך בהתעלמות?

תחילה, ארצה שכל מי שרוצה לכתוב כאן דעה שלא יחשיב אותי לרעה בסיפור לפני שיקרא את מה שאני מרגישה, תודה מראש.

נדבר על תחילת כיתה ז, פגשתי כמה ילדות ומפה לשם נהפכנו לחברות, אחת מהן כנראה חשה קנאה שאני מבלה עם חברות שלה והתחילה להתנהג אליי מגעיל, לדבר עלי מאחורי הגב ולקלל אותי קללות נוראיות.
פעם אחד רבנו (אם אתם רוצים לדעת על מה, זה היה שאף אחת מהחברות לא רצתה ללכת איתה לבריכה ואז היא שאלה אותי ובגלל שהייתי בשבוע הזה בחודש סירבתי ואז היא התחילה להתעצבן עליי) והיא שלחה תמונה של סכין מטבח ואיימה בהתאבדות, כמובן שאני לא לוקחת ברצינות אנשים שמשחקים אותה אובדניים בגלל תשומת לב (ואני כאחת שעברה דיכאון קשה יודעת איך זה מרגיש), הפעם השניה שרבנו זה היה כי היא לקחה לי את הטלפון מהתיק וחיטטה בו בדברים האישיים שלי, כשהיא החזירה אותו (אחרי שכמובן הודעתי עליו שנגנב לי מהתיק) ופלטתי שהיא כלבה ולא הייתה צריכה לעשות את זה, באותו היום חברות שלי סיפרו לי שהיא כתבה עליי פוסט מגעיל באנסטגרם, שם מקללת אותי, קוראת לי גנבת חברות, אומרת שאני צוחקת עליה ושאני בת זונה ושאני אמות, כל התגובות היו מלאות בקללות עלי, כולם איחלו לי מוות וקראו לי זונה.
אחרי התעמתות ארוכה היא הסירה את הפוסט, ללא התנצלות.
מאז אני לא מדברת איתה ורוצה להתרחק כמה שיותר ממנה, ואפילו אחת החברות שלה (שגם שלי) התחילה להתרחק גם כן, וזה לא עצר אותה מלהאשים אותי שוב ושוב בזה שאני זונה וגנבתי לה את החברות.
לפני שאני אמשיך, אני יכולה בוודאות לאמר לכם שלא גנבתי שום חברה, והן עדיין (חלקן) מסתובבות איתה.
אז מפה לשם היא שונאת אותנו, אבל בימים האחרונים אני מרגישה שהיא מתחרטת על זה, היא ניסתה ליצור קשר באנסטגרם (על ידי שליחה אין סופית של בקשות מעקב עד כדי חסימה) ולנסות שנצרף אותה לוואטצאפ הקבוצתי (אחרי שנים בהן היא השתמשה בוואטצאפ שלנו כדי לריב ולקלל) ולהטריד אותנו בזה שהיא נדחפת לכל מה שאני וחברות שלי עושות יחד.
ביומולדת 14 שלי הלכנו לסרט ולא רציתי שהיא תצטרף, אז אחרי שהיא גלתה שהלכנו לסרט בלעדיה היא התחילה לבכות לנו מול הפנים.
לפני כמה ימחם התחלקנו לקבוצות בביולוגיה לכתיבת העבודת חקר שלנו ובגלל שלא רציתי שתצטרף אלינו לקבוצה, היא בכתה מחצית מהשיעור.
היא עדיין מתנהגת נוראי, וצועקת עלינו כל שניה, ועוקבת אחרינו לכל מקום עד כדי כך שאנחנו נאלצות לברוח למקום אחר ולשקר לה.
היא אגואיסטית ברמות, שתלטנית ומגעילה.

אבל חברות שלי רוצות לתת לה עוד צ'אנס (לא כולן), אני לא רוצה והן כל הזמן מרגישות רע עם זה שהיא בוכה על כל דבר קטן.
מה לעשות? איך לגרום לה להפסיק עם ההתנהגות התינוקית שלה? אני לא רוצה לתת לה הזדמנות שניה אבל באותו המטבע אני מרגישה רחמים כלפיה כיוון שאין לה עם מי להיות....