לא מזמן חבר הזמין לשבת אצלו בבית את החבר'ה מהצבא אז כולם זרמו והגיעו
היינו בערך 10 אנשים, ישבנו שתינו אכלנו הייה ממש מצחיק וכיף אבל באמצע הישיבה נכנסתי למין תחושת מבוכה כזאת..
כי אני מסתכל סביבי ואני קולט שכולם מדברים,מעלים חוויות ואני רק נוהג לצחוק מהסיפורים שלהם ולזרוק הערות פה ושם.
יש לי גם חוויות וגם סיפורים ואני לא מוצא את החלק שלי בישיבה הזאת כי אני רוצה לספר אבל לא יודע איך, כל אחד בישיבה מספר חוויה בקלות וכולם מקשיבים לו.
יש לי מלא חוויות בראש אבל אני לא מצליח לספר,מרגיש מובך מרגיש שזה לא ילך לי שאני אתבלבל במילים,יש לי בעיה שאני ברגע של לחץ וכולם מקישיבים לי אז החוט מחשבה שלי נהיה קצר יותר.
.במקום להתרכז בסיפור עצמו אני מתרכז בלחץ וככה מוצא את עצמי מתבלבל במילים ובסוף יוצא סיפור חסר טקט לא מובן ומלא חורים ואני מצטער על שהעזתי לפתוח את הפה בסוף. מישהו שמתחבר? מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות