היי זה שאלה או סיטואציה קצת מפגרת שרובכם תחשבו על מה אני בכלל מתלוננת אבל אני מרגישה שיותר ויותר בנים מנסים להיות חלק מהחיים שלי ובאיזה שהוא מקום אני לא עוצרת אתזה זאת אומרת הרבה בנים או מכרים שלי אחרי שיחה שתיים או איזה שהיא התייעצות ישר מראים בי עיניין גם אם הם בני 20 אני יודעת שאני מתנהגת בצורה בוגרת לגילי(באופי) אבל עדיין העובדה הזאת משגעת אותי ומה שעוד יותר משגע אותי למה אני פוסלת את כולם , אני מודעת לזה שאני ניראת טוב לגילי ושהרבה יכולים ומתחברים לאופי שלי כי אני מאוד חברותית וגם אני אף פעם לא מפלה או בוררת את החברה שלי על פי מראה או דברים חומריים אבל באמת קשה לי עם זה שכול שבועיים מישהו אחר מספר לי על זה שיש לו רגשות כבר תקופה ארוכה וגם אני לא מצליחה לעצור את עצמי אם נגיד מחמיאים לי אני ישר מסמיקה או צוחקת ואני יודעת שזה גורם לאנשים להתחבר אלי עוד יותר אבל אני לא מצליחה להתעלם מדברים כאלו או שנותנים לי יד אני נותת חזרה או נגיד שעושים לי נעים בידיים וכאלו .. בקיצור למה לעזאזל אני דוחה את כולם הרי אני מתחברת לאופי של כולם , יכול להיות שאהבה נוצרת רק אחרי שיש זוגיות כי היה לי זוגיות תקופה ארוכה ורק אחרי שניפרדנו הרגשתי פתאום שפשוט הייתי רגילה אליו יותר מאשר אהבתי אותו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות