אחרי כל הריבים נפרדנו, אני מרגיש שבור, מרגיש שלא נתתי מספיק לקשר. מה לעשות?

שלום זה סיפוק רצת ארוך וכואב אני וחברה שלי בזוגיות כבר 4 שנים עם אהבה גדולה.. בתחילה שרק הכרנו היינו ידידים טובים(אנחנו גם שכנים) במשך חודשים אחרי סה פשוט החלטתי שאני לא מיכן לוותר עליה ונהיינו זוג היה לנו חיבור מדהיםםם כחודש אחרי היא עברה תאונת דרכים לא פשוטה.. באותו הרגע שקיבלתח את הטלפון רצתי למיון באמצע הלילה ומשם החלטתי לעבור איתה את כל התהליך לשיקום עברנו תקופה לא פשוטה עזבתי עבורה את הכל חברים משפחה הכול למענה!! היא יצאה מזה בסוף אחרי 4 חודשים מאז הפכתי לדואג לה מאוד היא רק הייתה מצייצת תמיד הייתי בשבילה.. המשכנו בקשר תקין עד שהזמן עבר והיא התחילה לא לקבל את האדם שאני ניסתה לתקן אותי ניסתה לשנות אותי בהתחלה חשבתי שזה לטובתי וזרמתי אם זה.. ושלא שעשיתי את מה שהיא הייתה מדברת איתי עלו היא הייתה נטרפת ממני ורבה איתי בהתחלה זה היה בקטנות אחרי זה זה ניהיה כת דבר קטן פיל.. והיא כל פעם הייתה אומרת לי שהיא לא רוצה יותר.. אני אדם מאוד אימפולסיבי באותו הרגע שהיא מתעצבנת אני ישר יעשה הכל מהכל בשביל להשלים איתה.. קשה לי מאוד לשחרר כי שאני מרגיש שיצאתי לא בסדר אני ישר מנסה לתקן.. אם הזמן התדירות של הרבים האלה הפכו יותר גדולים הרגשתי שהיא לא מקבלת אותי כמו שאני אבל בשבילה אני אנסה לשנות את עצמי.. וזה המשיך פה ושם לפני כשנה אמרנו שאנחנו חוסכים כסף לדירה ולפני כחודשיים היא אמרה לי שהיא רוצה כבר לעבור וכעבור שבועים היא מצאה דירה מדהימה.. ושהיא שאלה אותי אם אני עובר המצב שלי בחשבון בנק לא היה משהו ותאמת שקצת פחדתי שלא נסתדר אז אמרתי לה שתחכה עוד קצת והיא ממש נפגעה מזה היא לקחה את זה קשה ורבה איתי על זה בסופו של דבר הצלחתי להשלים איתה והיא עברה לבד ואמרתי לה שאני יעבור איתה שאני יסתדר על החשבון בנק.. וכך היה כל יום הייתי יושן אצלה גם שלא גרנו ביחד (עדין המשכנו לריב על אותם דברים שחוזרים שאני אגואיסט שאני לא מוכן לתת בשבילה והכל (חשוב לי) ושאני גם לא מושלם.. והייתי נכנס איתה המון ראש בראש ואחרי זה מתקפל ככל שהריבים נמשכו הרגשתי שיותר קשה לי להגיע עליה והייתי ממש רודף אחריה כי היה לי כואב שאחריי שאנחנו משלימים אחרי חצי שבוע עוד פעם רבים.. התאמצתי כל כך לנסות ולרצות אותה עד שכבר נגמרו לי הכוחות והרגשתי לפעמים שאני לא אותו בנדאם איתה.. לפני כחודשים חברים שלי התיאו לי לטוס איתם לטיול של חודש וחצי והיא מאוד דחפה אותי לעשות את זה בסופו של דבר טסתי והבטחתי לה שאני יעבור איתה אחרי זה ונפרדנו לשלום שהגעתי ליעד הרגשתי הכי מאושר בעולם פשוט נפתחתי לעולם הרגשתי שהייתי המון זמן בלופ שלילי כזה בגלל שכל הריבים איתה מאוד השפיעו עליי.. הרגשתי בנדאם אחר הרגשתי כמה אני שווה וכמה אנשים באמת אוהבים אותי ולקראת סופו של הטיול ממש הצטבר לי כעס עליה כל זה שהיא לא קיבלה אותי ובקושי דיברתי איתה וייחסתי עליה חשיבות.. כשחזרתי היא לקחה אותי מהתחנה המרכזית עם חיוך ענק אני הייתי כולי מבולבל נסענו לבית שלה והייתה לי שיחה רצינית איתה על זה שככה עם כל הריבים אני לא יכולים להסתדר שאני במקום אחר ושעכשו אין לי כסף לשכר דירה היא התחילה מאוד לבכות והיא אמרה שאני כל כך שמחה שטסתי רק שהיא לא ציפתה תדבר כזה אמרתי לה שאני לא חורץ תגורל שלנו והיא אמרה לי שאני כבר יהיה חסום אצלה אחרי כמה ימים דיברתי איתה ואמרתי לה שאני מצטער על זה שהבאתי לה כאפה כזאת שנחתתי ושאני מאוד מאוד אוהב אותה היה לה מאוד קשה להכיל את זה ובסוף חזרנו לקשר והתחילו המון ריבים כאבור כמה זמן יצאתי תיום הולדת של חבר ולא אמרתי לה תבוא שכל החברות היו הצטערתי על החיים שלי על זה היא עשתה לי סרט שלם ובאמת שבכיתי כי אני מאוד רגיש עליה בסופו של דבר.. היא האהבה של החיים שליי והיא יודעת שאני מוכן לעשות בשבילה הכל.. ואחרי הטיול היא פשוט הנחיתה אותי לקרקע שהיא בכל ריב הייתה מזכירה תמילה זהו אני נפרדת ממך כאילו זה הכי קל לה להגיד את זה ואני נטרפתי מזה התחלתי ממש לרדוף אחריה כל פעם להשלים איתה ואחרי זה לחזור.. עד שללפני כשבוע אמרנו באמת הזדמנות אחרונה יום אחרי היא אכלה תסביך ואמרה לי זהו לא רוצה תקשר הזה יותר נמאס לי תבין שזהו מרוב כל המילים של, הפרידות כבר לא לקחתי אותה ברצינות וכשהבנתי שהיא רצינית פשוט נטרפתי התחלתי להתקשר עליה מלא ואיך שהייתי מדבר איתה הייתי בוכהה את החיים אומר לה כל מיני דברים ושום דבר תא מזיז לה ושהיא רוצה תשקט שלה אחרי 4 שנים שאני ישחרר אותה התחלתי לשלוח לה המון הודעות כל היום לחשוב עליה ממש אטרף עליה עד היום אני והיא כבר הפסיקה לענות לי הפסיקה לענות לטלפונים להודעות היא אפילו לא מסתכלת לא מייחסת אלי חשיבות היא רק רשמה לי שבעיינה אני כבר לא גבר ושאני מסכן ושאני לא בסדר שנתתי לה תהרגיש לבד, כל הקשר הזה מאוד, נפגעתי ממה שהיא אמרה כי היא ספגה במקום להגיד לי את הדברים האלו.. המשכתי לשלוח והיא אמרה לי שבגלל שאני לא משחרר היא שונאץ אותי ברמות עצומות על מה שאני מעביר אותה ובאמת שאני עושה את הדברים, בקטע טוב מדבר בכבוד מדבר יפה חס וחלילה ולא מנסה לנקום בא..
בדמעות אמרתי לה שאני מצטער על כל מה שהעברתי אותה וכל הרגעים שהיא בכתה והייתה לבד ושאני לא מתכוון לעשות לה את זה בחיים יותר.. היא ספגה ממני המון החודש הזה אחרי שנחתתי הייתי במקום אחר ושחזרתי אני מרגיש פתאום שאין לי חיים בלעדייה אני ממש מתחנח עליה שתתן לנו ץהזדמנות להרוויח אחד את השני אצרי הטיול והיא ראש בקיר ואני נטרף מזהה

אני במצב לא טוב אני לא מצליח לחשוב אני רק חושב עלייה כל היום אני מרגיש ממש בודד בלעדיהה שהיא החיים שלי ואני בשבר כלי אני בנדאם עצוב מאוד ואני לא מצליח לישון בלילה קם בבוקר עם מועקה כזאת מטורפת.. אני מאוד מאוד אוהב אותהה אני מרגיש שלא הערתי אותה מספיק ולא נתתי לה מה שהיא צריכה אני צרגיש נורא שהיא שונאת אותי ולא יוצרת איתי קשר היאא הנפששש שלייייי מה אניי עושההה??