אני עובדת בעבודה של אמא שלי, יש איזה עובדת שאני ממש מחוברת אליה מכולן אבל היא כל הזמן לוקחת ימי חופש בגלל הרגל שלה, פעם לקחה שבועיים אחרי חופש סוכות בגלל דלקת פרקים ברגל וחזרה רק בגלל שהיה מקרה חירום בעבודה והיינו צריכים אותה דחוף, לקחה יום חופש לתור לרופא ועכשיו שבוע כי יש לה מים בברך. וגם כשהיא עובדת זה עדיין מקשה על כולנו שקשה לה לקום לעשות דברים כמו כולם, היא ממש צולעת והעבודה היא פיזית. אמא שלי אמרה לי שכבר נמאס לה ושגם ככה היא עובדת שלא מגדילה ראש ועושה הכי פחות אז כנראה שהיא תחליף אותה. היום באתי לעבודה ואיזה עובדת אמרה שרוני (העובדת החולה) ממש חסרה לה בעבודה, אז אני בתוקף אמרתי שבתור חברה היא ממש חסרה לי אבל בתור עובדת היא לא עושה יותר טוב מכולנו וזה לא שונה בלעדיה, שיש עובדות טובות ממנה בעבודה ואני לא אתפלא אם אמא שלי תרצה להעיף אותה. אני ממש מרגישה חרא עם עצמי שאמרתי את זה כי כולם אוהבים אותה כאן, אבל זאת האמת וקשה לי להסתיר. מצד שני אולי זה יגרום לשאר העובדות לדבר איתה שתשתדל לבוא, כי לי אישית יהיה חבל אם היא לא תהיה פה, בתור חברה כמובן כי אני הכי מתחברת אליה. אין לי פנים עכשיו להסתכל עליה אחרי שלכלכתי עליה מאחורי הגב ככה ועל זה שאמא שלי אמרה לי שהיא רוצה לפטר אותה וסיפרתי את זה לעובדות (יותר נכון אמרתי שיש לי תחושה שאמא שלי תפטר אותה, אבל זה עדיין שקוף). איך מתמודדים עם המבוכה שנוצרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025