מגיל קטן מאוד האף שלי הוא משהו רגיש עבורי , כשהייתי ביסודי תמיד נשמעו הערות מילדים כלפי האף שלי , אני מסתכלת במראה ותא אוהבת את האף שלי וזה מתסכל אותי כל יום מחדש אני עכשיו בתיכון והביטחון העצמי שלי נמצא ברימפה בגלל זה , אני באמת סובלת אין יום שלא בוכה בגלל זה כי זה אוכל אותי מבפנים ואני לא מבינה את אמא שלי למה לא אכפת לה מזה ולמה היא מודעת לכל זה ולא כואב לה , למה אם אפשר לשנות את המצב צריך לסבול כל החיים , אבא שלי מעוניין בניתוח והוא מוכן לשלם הכל הוא מדבר איתה וזה לא מזיז לה היא אומרת ״ניתוח אף לא יהיה״ זה פשוט גומר אותי אם הבת שלי הייתה סובלת ממשהו שניתן לשנות הייתי מאפשרת את זה מייד גם אם זה היה עולה לי בדם שלי , למה היא נותת לי לסבול אני בגיל שאני יכולה לעשות בעיקרון ובנות בשכבה שלי עשו ועכשיו הביטחון העצמי שלהם בשמיים הם מצטלמות מכל זווית אפשרית ואוהבות את עצמן ורואים את זה ואני פשוט כלכך רוצה גם לאהוב את עצמי , לפעמים אני מסתכלת בתמונות שמצלמים ואני מופיעה בצד מהפרופיל ואני פשוט מזדעזעת ומתחילה לבכות כמה שאני נוראית האף שלי הורס לי את החיים !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות