אז ככה אני בת 17, כיתה יב׳ לומדת בבית ספר שהוא גם פנימייה באיזור המרכז.
באופן כללי אני תלמידה ממש טובה ממוצע 90
ההנהלה בבית ספר הזה לא שפויה.. איומים, שעות לא הגיוניות במערכת שעות, חוסר התחשבות ובכללי אני חווה עימותים רבים עם ההנהלה של בית הספר.
ורק לצורך דוגמה השעו אותי ליום שלם בגלל שעה שלא הייתי.
תכף יש משלחת לפולין והמחנכת שלי עשתה לי דווקא והחליטה שאותי לא מוציאים. החלטתי לא להלחם על זה מכל מיני סיבות
רוב התלמידים גרים בפנימיה ואני גרה מחוץ לעיר..
ולאחרונה אני קולטת שאני אשכרה לא הולכת לשמור על קשר עם אף אחד.
ליטרלי אפילו לא בן אדם אחד שאני אוכל לקרוא לו ״חבר״ אחרי בית ספר.
גם כשניסיתי להתחבר לכמה אנשים שנראו לי איכותיים זה לא ממש צלח כי הם לא יכולים לצאת מחוץ לפנימייה והם גם כל אחד תקוע עם החבר שלו
אני מרגישה שאני הולכת לסיים 12 שנות לימוד ואמנם עם בגרות סופר איכותית אבל אני מרגישה מסכנה כי כל יום אני סובלת פה עם ההנהלה כל הזמן מחפשים על ילדים
שום ציון לא מספיק
אני גם לא יוצאת לפולין כי ההנהלה עשתה לי דווקא על איזה משהו
אני אצליח לשרוד את הימים האלה ואני רואה אנשים שסיימו תיכון ושומרים אפילו 20 שנה קשר עם כמה אנשים ורק אני אסיים ולא אראה אותם שוב ולא אפגש איתם שוב
ואני מדמיינת את הספר מחזור עצוב כי רק אצלי לא יהיה ממש מה לרשום
ואני שונאת את המקום הזה ומרגישה מסכנה
אשמח שתספרו לי על החוויה שלכם מהתיכון ותגידו לי אם משהו מזדהה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות