טוב אז אין לי כל כך איך להתחיל אז אני במשבר נפשי עמוק עם עצמי אני ילדה אינטליגנטית עם סביבה לא טובה. אני מעשנת ומדורדרת מאוד לא מעשנת מתוך לחץ חברתי מרגישה שאני נעלמת בעצמי לא מוצאת את עצמי בשום סביבה והחלטתי שאני רוצה לגור בפנימיה בלי לצאת הביתה. אני רבה המון עם ההורים שלי על דברים שאח שלי עושה לי וההורים שלי תמיד מצדיקים אותו. בתור ילדה אף פעם לא גדלתי בבית חם אבא שלי בן אדם עצבני לפעמים גם נחמד פחות אליי ואמא שלי היא הכל בחיים שלי אבל אני לא בשלה תמיד הם אהבו יותר את אח שלי לא הוא לא הילד היותר מוצלח אלה אני בלימודים וכאלה אבל הם אף פעם לא מעריכים אותי לא מקשיבים לי ובטח שלא עוזרים בכלום יש לי המון משברים עד המשבר שהיה לי אני ואבא שלי רבנו על אח שלי כמובן וזה הגיע למצב של את לא צריכה לגור פה איתנו את יכולה לעזוב אמא שלי פשוט שתקה והייתה בשוק היא יודעת שאני רוצה לעזוב את הבית אבל היא לא רוצה אין לי למי לפנות אני לא רוצה לגור בבית שלי יותר וגם לא להיות בקשר עם המשפחה שלי כולה כולל סבא וסבתא מרגישה כלואה בטוח עצמי בלי הסברים הבית ספר לא יעביר אותי למקום טוב וכרגע יש לי רק את עצמי אני יודעת שאני נשמעת ילדה שיכולה להיות ילדה טובה אבל אני מדורדרת מידי ושלא תבינו לא נכון אני מקבלת כל מה שאני רומה אבל ההורים שלי לא הורים חמים, לא הורים שיכולים להחזיק ילדה כמוני
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות