היי, אני גרה עם שותפים בעיר אחרת לאור לימודים אקדמיים, וזו השנה הראשונה שלא אהיה עם אמא שלי ביום ההולדת, דבר שנראה לי די קשה עבורה. אציין שאין לי אחים והיא חד הורית. יום ההולדת ביום רביעי, סיכמנו כבר ממזמן שאבוא הביתה ביום חמישי ונחגוג באיחור. הבעיה היא שדי קשה לי בסופ"שים בבית, היא מאוד עצבנית ולאחרונה גם מאוד ממורמרת, לדעתי הבעיות הקטנות שיש לה נראות לה הרבה יותר גדולות ממה שהן, וגם כשאני ממש משתדלת, קשה לי להיות בחברתה לאורך סופ"ש שלם. מתחילת שנת הלימודים הייתי חוזרת כל סוף שבוע כדי שלא תהיה לבד והיה לי ממש קשה, בעיקר כי הייתי מנותקת לחלוטין מהחברים שלי, שכולם במרכז (באמצע שבוע אין לי זמן לפגוש אותם). לפני שבועיים נשארתי לראשונה בדירה השכורה במרכז והיה לי סופ"ש מעולה כמו שלא היה לי הרבה זמן, שנתן לי אנרגיות ומילא אותי בחיוביות (כבר הרגשתי שאני על סף דיכאון לפני כן).
הסופ"ש האחרון היה ממש סיוט (צרחות וקללות מצדה כי "הדלקתי את הדוד ליותר מדי זמן"). אני מרגישה שממש אבל ממש לא בא לי לבוא הביתה, זה מבאס לי את כל הסופ"ש, עושה לי תחושה רעה וגם כל הנסיעות האלה גוזלות לי זמן יקר של לימודים. מצד שני זה מרגיש לי מגעיל לא לבוא הביתה ביום ההולדת, אני יודעת שהיא קנתה לי מתנה ומתרגשת מיום ההולדת. היא לא רוצה לבוא למרכז, ואני לא אבוא רק ליום אחד, אם אני באה זה לסוף השבוע כולו. מה הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות